עמ"נ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
55405-10-10
10/03/2011
|
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין
|
- נגד - |
התובע:
1. אופן גלרי שיווק (1999) 2. מפעלי עץ כרמיאל בע"מ
עו"ד גליה גרימברג
|
הנתבע:
מנהלת הארנונה של עיריית ראשון לציון עו"ד דניאל זרימאני
|
פסק-דין |
כללי
- לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר שליד עיריית ראשון לציון (להלן: "
הוועדה") שעניינה סיווג נכסי המערערות באזור התעשייה החדש בראשון לציון.
הרקע לערעור
- המערערת 2, "מפעלי עץ כרמיאל", וחברת הבת שלה, המערערת 1, "אופן גלרי שיווק (1999)" (להלן: "
המערערות"), מחזיקות בנכסים בשטח של למעלה מ-2700 מ"ר באזור התעשייה החדש בראשון לציון. עיסוקן של המערערות בייצור דלתות. מפעל "האם" של הייצור ממוקם בכרמיאל, והנכסים שבתחומי העיר ראשון לציון, או חלקם, מהווים חלק בלתי נפרד מקו הייצור שתחילתו בכרמיאל. אין חולק כי בנכסים אלה מאוחסנות דלתות שהגיעו ממפעל האם בכרמיאל בשלבי הכנה שונים, וכן פועלות בשטחים אלה נגרייה ומצבעה. בנכסים קיימים גם שטחי משרדים, גלריות, מחסנים ואולם תצוגה.
- אין צורך לתאר את כל השתלשלות העניינים בנוגע לנכסים האמורים. די לציין כי בשנת 2007 הוצאה למערערות שומת ארנונה בגין הנכסים. המערערות השיגו על השומה, אך ההשגות נדחו על ידי המשיבה, אשר קבעה כי הנכסים יסווגו תחת הסיווג "משרדים, מסחר ושירותים", סיווג המופיע בצו הארנונה של עיריית ראשון לציון (להלן: "
צו הארנונה"). על החלטת המשיבה הגישו המערערות עררים לוועדה. בפני הוועדה טענו המערערות כי יש לראות בכל המתחם המוחזק על ידיהן כחלק בלתי נפרד ממפעל הדלתות המצוי בכרמיאל, ובהתאם לכך ביקשו לסווג את המתחם כולו על פי הסיווג "תעשייה" (שבצדו תעריף נמוך מן התעריף הקבוע בצד הסיווג "משרדים, מסחר ושירותים").
החלטת ועדת הערר
- לבקשת המערערות, דנה הוועדה בעניינן במאוחד (הגם שהוגשו עררים נפרדים וחרף העובדה שחלק מהנכסים רשומים בספרי העירייה על שם המערערת 1 וחלקם האחר על שם המערערת 2). לאחר שקיימה סיור בנכסים ובחנה את טענות הצדדים, קבעה הוועדה כי מדובר ב"מבנה רב תכליתי", וכי יש לסווג את הנכסים השונים המרכיבים את המבנה, בהתאם לשימוש שנעשה בכל אחד מהם. הוועדה קיבלה את טענת המערערות ביחס לנכסים מסוימים, כגון המצבעה, הנגרייה והמחסן שאליו מגיעות הדלתות המיוצרות במפעל בכרמיאל, וקבעה כי יש לסווג נכסים אלה תחת הסיווג "תעשייה". ואולם, במספר עניינים לא קיבלה הוועדה את טענות המערערות.
ראשית, הוועדה קבעה כי יש לסווג נכסים המשמשים למשרדים (נכסים 3 ו-12, ר' נספח א3 ו-א4 להודעת הערעור), בשטח של כ-700 מ"ר, על פי הסיווג "משרדים, מסחר ושירותים" (ולא על פי הסיווג "תעשייה"). בהחלטת הוועדה צוין כי בנכס מס' 12 מצויים משרדי מנכ"ל שיווק, מחלקת הזמנות, שירות לקוחות, הנהלת חשבונות, רכש, ארכיון, חדרי ישיבות וכיוצא באלה. בהתאם להחלטה, המשרדים הם עצמאיים לתהליך הייצור, אין להם כל זיקה לנכסים המשמשים כמצבעה, נגרייה ומחסן דלתות בשלבי ייצור, והם מהווים חלק ממטה החברה או מהמכירות. באשר לנכס מס' 3 קבעה הוועדה כי מדובר בנכס המשמש למשרדים, והפנתה להחלטה בעניין נכס מס' 12.
שנית, הוועדה קבעה כי אולם התצוגה של המערערות, המצוי במרחק של כ- 100 - 200 מטרים מיתר הנכסים מושא הערעור, יסווג אף הוא תחת הסיווג "משרדים, מסחר ושירותים". הוועדה דחתה את טענת המערערות, שלפיה יש לסווג את הנכס כ"אולם תצוגה לממכר רהיטים", הכלול בהגדרת הסיווג "תעשייה". בעניין זה הסתפקה הוועדה בקביעה כי דלתות אינן "רהיט". וזו לשון ההחלטה:
"דלתות בדומה לחלונות אינן רהיט. הן מן הבחינה הלשונית והן מן הבחינה המהותית: דלתות מותקנות ומקובעות לבית ומהוות חלק ממנו. רהיטים (לרוב) אינם מהווים חלק מן הבית וניתן לניידם ממקום למקום" (ע' 10 להחלטה).
לנוכח האמור, קבעה הוועדה כי לא ניתן לסווג אולם תצוגה לממכר דלתות כ"אולם תצוגה לממכר רהיטים", ולא דנה בטענות אחרות שהעלתה המשיבה נגד סיווגו של אולם התצוגה. יצוין כי לפי החלטת הוועדה מדובר באולם תצוגה ששטחו הכולל כ-261 מ"ר, המורכב מאזור תצוגה של דלתות, שבו עמדות מכירה והזמנה ומוקד טלפוני, ובסמוך אליו מצויים משרדים נוספים בשטח של כ- 80 מ"ר.
שלישית, הוועדה קבעה כי את חישוב ההפחתה שתחול על הקרקע הפתוחה (הפחתה ששיעורה תלוי, בהתאם לסעיף 1.6 לצו הארנונה, בשאלה האם הקרקע משמשת לתעשייה ומלאכה, או לעסקים אחרים), יש לחשב, באופן יחסי, בהתאם לכך ש-75% מהקרקע משרתת את התעשייה ו-25% מהקרקע משרתת את המשרדים והמחסנים. בקביעתה זו דחתה הוועדה את טענת המערערות שלפיה 100% מהקרקע משרתת את התעשייה.
הוועדה לא קיבלה את טענות המערערות גם ביחס לנכסים 4, 13 ו-14 (מחסן וגלריות), ואולם, בעת הדיון בערעור הודיעה ב"כ המערערות כי אין היא עומדת על טענותיה לגבי נכסים אלה.
טענות הצדדים
- ב"כ המערערות הקדישה את עיקר מרצה לטענותיה בעניין אולם התצוגה של המערערות. לטענתה, יש לסווג את אולם התצוגה תחת הסיווג "תעשייה", סעיף 2.14 לפרק ב' של צו הארנונה, שזו לשונו:
"2.14
תעשייה -
מפעלים, בתי חרושת, בתי-קירור, מחסני ערובה, אולמות לתצוגה לממכר רהיטי מפעל ו/או אולמות תצוגה לממכר רהיטים ששטחם מעל 300 מ"ר
באזורי תעשייה בלבד, כולל: סככות, גלריות, מחסנים וכל מקום אחר המשמש אותם".
המונח "אולמות תצוגה" מוגדר בסעיף 1.9 לפרק ב' של צו הארנונה, כדלקמן:
"1.9 אולמות תצוגה - אולמות לתצוגה וממכר רהיטים מתוצרת הארץ של מפעל שהומצאו לגביו: -