פסק-דין בתיק עמ"נ 47572-02-12

1.         בפני ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית מיום 16.1.12 אשר קבעה כי המערערת לא הוכיחה זכאותה לקבלת פטור מתשלום היטל השבחה (להלן - "ההחלטה").

רקע

2.         המערערת היא מלכ"ר העוסקת במתן עזרה לחלשים. ביום 15.11.05 רכשה המערערת דירה בבית משותף ברח' פרישמן 17 בקרית אתא (להלן: "הנכס").  המערערת התכוונה להקים בנכס בית כנסת, ואולם עקב התנגדות דיירי הבית והליכים משפטיים שננקטו על ידם, נאלצה המערערת להקפיא את תוכניתה והנכס שימש כמשרד קבלה. בסופו של דבר, ומשלא ניתן היה להקים בנכס בית כנסת, מכרה המערערת את הנכס ביום 21.3.11. ביום 17.3.06 אושרה התוכנית כ/150 ח' שהשביחה את המקרקעין בהם נמצא הנכס. בהתאם לכך, נדרשה המערערת לשלם בגין מכירת הנכס היטל השבחה בסכום של 238,115 ש"ח. על החלטה זו הגישה המערערת ערר למשיבה, במסגרתו טענה כי חל עליה פטור מהיטל השבחה בהיותה מוסד לדת ולצדקה כאמור בהוראת סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן - " סעיף 19(ב)(4) לחוק").

בתום הדיון בערר החליטה ועדת הערר כי המערערת לא הוכיחה את קיומם של תנאי הפטור המפורטים בסעיף 19(ב)(4) לחוק. לדעת ועדת הערר, הנכס לא שימש למטרות המנויות בסעיף. עוד קבעה הוועדה כי המערערת לא הוכיחה כי כספי התמורה יועדו למטרות ציבוריות. לפיכך נדחה הערר.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפנינו.

3.         המערערת טוענת כי יש להחיל על המקרה את הוראת סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק, כלשונה לאחר היכנס תיקון מס' 53 לחוק לתוקפו. תיקון זה הרחיב את הפטור כך שיחול לא רק על הנכס אלא גם על תמורתו, למקרה ואותו נכנס נמכר לצד ג'.

4.         המשיבה סומכת ידיה על החלטת ועדת הערר וטוענת כי לא התקיימו התנאים להחלת הפטור הקבוע בסעיף 19(ב)(4) לחוק על המערערת.

רקע נורמטיבי

5.         לצורך הבנת המחלוקת אפתח ברקע נורמטיבי.

עד יום 14.12.2000  היה נוסח הוראת סעיף 19(ב)(4) לחוק כדלקמן:

"( ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:

....

(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות, או לספורט, או לספורט, שאין עיסוקו לשלם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות"

ביום 14.12.2000 התקבל תיקון מס' 53 לחוק ובו נוספו בסעיף 19(ב)(4) לאחר המילים " אם אותם מקרקעין", המילים " או התמורה בעדם" (להלן - "תיקון 53").

6.         לאחר תיקון 53, תוקן שוב החוק בתיקון מס' 54 ביום 4.4.01, שנעשה במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון ביטול והתלייה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) התשס"א-2001 (להלן: "חוק ההסדרים 2001"). במסגרת תיקון 54 נמחקו המילים " או התמורה בעדם" שהוספו במסגרת תיקון 53, ונקבע כי תיקון 54 יעמוד בתוקפו מיום 1.4.01 ועד יום 31.12.01 (להלן - "תיקון 54").

מכאן, שתיקון 53 עמד בתוקפו רק עד לתיקון 54, היינו משך כ- 4 חודשים בלבד, מחודש דצמבר 2000 ועד תחילת חודש אפריל 2001.

7.         בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) התשס"ב-2002, הוארך תוקף תיקון 54 ונקבע כי התיקון יעמוד בתוקפו עד ליום 31.12.02 (להלן: "חוק ההסדרים 2002").

8.         בהמשך, נקבע בסעיף 107 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004 התשס"ג-2003), כי במקום בו צוין בסעיפים 15 ו-16 לחוק ההסדרים 2001 התאריך 31.12.2001, יבוא במקומו 21.12.2005. לפי תיקון זה, מחיקת המילים " או התמורה בעדם" שנעשתה בסעיף 19(ב)(4)  במסגרת תיקון מס' 54, תקפה אם כן עד יום 31.12.05.

9.         בהמשך הדרך, תוקן חוק ההסדרים 2001  פעם נוספת במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית משנת הכספים 2006) התשס"ו-2006, ונקבע כי נוסח סעיף 19(ב)(4) כפי שהיה בתיקון 53, ישוב על כנו. כן נקבע כי תחילתו של חוק זה (חוק ההסדרים 2006), הוא מיום 1.7.2006.