פסק-דין בתיק עמ"ן 30643-07-11

1.         ערעור על החלטת ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז ירושלים ולפיה יוחזר התיק אל השמאי המכריע לצורך עריכת שומה מתוקנת בהתאם להחלטת הוועדה; מנגד, בקשה לדחיית הערעור על הסף בשל העדר זכות ערעור.

2.         ביום 29.10.09 ניתנה החלטה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בבקשת המערערים להקלות בניה. על-פי שומת הוועדה היה על המערערים לשלם היטלי השבחה בסך של כ-158,000 ש"ח כל אחד. מנגד הגישו המערערים שומות מטעמם. בעקבות זאת פנו הצדדים לשמאי מכריע לפי תיקון מספר 84 לחוק התכנון והבניה. השמאי המכריע קיבל את שומות ההיטל מאת שני הצדדים, קיים דיון בנוכחות השמאים מזה ומזה, ובסיום ההליך הוציא שומה ולפיה בוטל כליל היטל ההשבחה. הוועדה המקומית הגישה ערר על שומת השמאי המכריע לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה (תיק מספר מי - 91-135/11) בטענה כי נפלו בשומה טעויות משפטיות מהותיות. המערערים טענו מצדם כי לנוכח תיקון מספר 84 לחוק, אין לוועדת הערר סמכות להתערב בהכרעת השמאי המכריע. לאחר דיון נקבע בהחלטה מיום 16.6.11 (עו"ד גלעד הס, יו"ר ועדות ערר במחוז ירושלים ובמחוז הדרום) בין היתר כך: "... בנושאים משפטיים רשאית, ואף חייבת, ועדת הערר להתערב כל אימת שנפל פגם... במקרה שבפנינו פעל השמאי המכריע על סמך טכניקה שגויה כאשר ערך תחשיב מ"ר אקוויוולנטיים בשני מצבי תכנון, והגיע למסקנה כי אין היטל השבחה. לטעמנו טכניקה זו אינה מתיישבת עם מושכלות היסוד של היטל השבחה... לפיכך, אנו מנחים את השמאי המכריע לפעול כדלקמן... התיק יוחזר אל השמאי המכריע על מנת שימציא לצדדים שומה מכרעת מתוקנת, בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל... על השומה המתוקנת תהיה לצדדים זכות ערר במועדים הקבועים בחוק".

3.         בערעורם טוענים המערערים כי החלטת ועדת הערר בטעות יסודה. לדידם, יש בהחלטה משום הפקעת סמכויותיו של השמאי המכריע. החלטת הוועדה מכתיבה למעשה לשמאי המכריע את אופן עבודתו ואת דרך עריכת השומה, בהתעלם מסמכויותיו הרחבות אשר באות לידי ביטוי בתיקון מספר 84 לחוק התכנון והבניה. עוד טוענים המערערים להרחבת חזית אסורה בדיון לפני ועדת הערר, באשר היא דנה בנושאים שהמשיבה לא טענה לגביהם בעררה. מנגד ביקשה המשיבה לסלק את הערעור על הסף. לדידה, החלטת ועדת הערר הנדונה היא החלטת ביניים, ועליה אין למערערים זכות לערער. המערערים סבורים לעומתה כי הדיון בערר תם ונשלם, וכי מדובר בהחלטה סופית שעליה יש ערעור בזכות, לפי סעיף 14(ד) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965.

4.         דומני כי הדין עם המשיבה. על-פי החלטת ועדת הערר, החזרת הדיון אל השמאי המכריע, בין אם מוצדקת, בין אם לאו, גרמה לכך שלפי שעה ההליכים טרם הסתיימו. הלכה למעשה, לנוכח החלטת ועדת הערר מלאכתו של השמאי המכריע לא תמה, שומתו אינה סופית, והמחלוקת בין הצדדים לגבי היטל ההשבחה טרם הוכרעה.

5.         לא רק על-פי תוכנה, אלא גם על-פי לשונה, החלטת הוועדה היא החלטת ביניים ולעת עתה אינה סופית. לאחר שתינתן השומה המכרעת המתוקנת, יוכלו המערערים לערור עליה כאמור בהחלטה: "על השומה המתוקנת תהיה לצדדים זכות ערר במועדים הקבועים בחוק". נמצאנו למדים כי ההליכים שם עודם נמשכים, והמערערים נדרשים למצותם תחילה; קרי, ערר תחילה על השומה המתוקנת לכשתינתן, לפני בקשה לקבלת סעד בבית המשפט בדרך של הגשת ערעור.

6.         הלכה פסוקה היא (בר"ם 10275/04 הועדה המקומית לתכנון ובניה - חיפה נ' אליהו צפדיה (ניתנה ביום 27.1.05 מפי כבוד הנשיאה ד' ביניש) כי "מינוי השמאי המכריע אינו מסיים את הדיון, גם אם לאחר מתן החלטת השמאי המכריע הדיון אינו חוזר אל ועדת הערר אלא אם אחד הצדדים מחליט לערער על החלטה זו".אם החלטה על מינוי שמאי מכריע אינה מסיימת את הדיון בתיק, וזאת על אף שאין לדעת אם לאחר החלטת השמאי המכריע יחזור הדיון אל ועדת הערר, על אחת כמה וכמה בענייננו, כאשר השמאי המכריע נדרש לתקן את השומה שערך, ובהחלטה נקבע במפורש כי לצדדים תהא זכות ערר.

7.         מסקנתי היא אפוא כי אכן אין למערערים זכות לערער על החלטת ועדת הערר להחזיר את התיק אל השמאי המכריע לצורך עריכת שומה מתוקנת. זכותם עומדת להם להגיש ערר על השומה המתוקנת לאחר שתינתן, ולאחר מתן החלטה בערר יוכלו להגיש ערעור לבית משפט זה, ככל שתהא להם עילה לעשות כן.

8.         הערעור נמחק בזאת על הסף.

            המערערים ישאו בהוצאות הערעור וכמו כן ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ש"ח. 

ניתן היום, כ"ג בתשרי תשע"א (21.10.11), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.