המחלוקת
1. לפני ערעור של שומות שהוציא המשיב למערער לשנות המס 1999-2001 על פי סעיף 152 (ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה). על פי הצו, הכנסתו החייבת של המערער בשנת 1999 עמדה על 447,777 ש"ח, בשנת 2000 על 429,193 ש"ח ובשנת 2001 על 408,006 ש"ח, והמס שעליו לשלם הוא 271,804 ש"ח לשנת 1999, 253,734 ש"ח לשנת 2000 ו-233,370 ש"ח לשנת 2001.
לטענת המערער, חוב המס שלו לשנת 1999 עמד על 608 ש"ח ואין הוא חייב דבר לשנים 2000 ו-2001.
2. המשיב הוציא את הצו לאחר שהגיע למסקנה כי המערער לא כלל בהכנסותיו המוצהרות הכנסות מעסק או משלח יד החייבות במס מכח סעיף 2 (1) לפקודה שהן: הכנסות בגין מכירת ספרים בארץ ובחו"ל, והכנסות ממתן שירותי דת וייעוץ בארץ ובחו"ל. הספרים מוצאים לאור בחברת פלדהיים בע"מ. ע"פ דיווח מההוצאה האמורה, למד המפקח בן שמחון על הכנסות המערער ממכירת ספרים בארץ וכן למד כי חלק מהספרים מובאים להוצאה כשהם מוכנים (מודפסים). (כעולה מהתרשומת נספח ג' לתצהיר בן שמחון) וההוצאה שולחת ספרים לניו-יורק למפיץ פיליפ פלדהיים, אשר מפיץ אותם בחו"ל. בנוסף בוסס הצו על הצהרת המערער שהוא מקבל מחו"ל כל שנה 90,000 דולר, ולשיטת המשיב סכומים אלו יש ליחס לעסקו. עוד מונחת ביסוד הצו הטענה שהמערער חייב לנהל ספרים מכח סעיף 130 לפקודה אך לא עשה כן.
לשיטת המערער, מנגד, ממכירת ספרים ומייעוץ בארץ הוא מקבל סכומים קטנים, ופרנסתו בעיקרה מקבלת תרומות מחו"ל, שבגינן אין הוא חייב לשלם מס.
באשר לדין החל במקרה של הוכחת תרומה, הייתה עמדת מפקח המשיב "אם זו תרומה - זה לא חייב במס" (פרו', עמ' 50). זו גם הייתה עמדת ב"כ המשיב בסיכומיו. בנקודה זו, אפוא, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים.
3. השאלות שהועמדו לפני הן בעיקרן עובדתיות ולא משפטיות. אין המערער טוען כי הכנסותיו מייעוץ אינן הכנסות מעסק, וגם אינו מכחיש שהכנסותיו ממכירת ספרים הן הכנסות מעסק או ממשלח יד. המחלוקת היא בשאלת היקף הכנסות אלו. המערער גם טוען שהוא מוסר ספרים - ואינו מוכר ספרים - בחו"ל, כשהוא מגיע לצורך קבלת תרומות. המשיב סבור כי גם בחו"ל מוכר המערער ספרים. לכן, השאלה היא מה מהות קבלת הכספים מיהודים בחו"ל. גם לעניין הייעוץ בחו"ל קיימת מחלוקת. כך, לשיטת המערער, אין הוא עוסק בחו"ל במתן ייעוץ, וגם אם נותן הוא יעוץ אין הוא מקבל תמורה עבור השירות.
4. בחינת חשבון הבנק של המערער גילתה שההפקדות בבנק המזרחי בשנת 2000 הגיעו ל-580,178 ש"ח, בעוד שהוא הצהיר על הכנסה כוללת, חייבת ופטורה בסך של 85,338 ש"ח בלבד. ההפקדות בחשבון המערער בשנת 2001 עמדו על 1,065,301 ש"ח, בעוד שהוא עצמו הצהיר על הכנסה כוללת, חייבת ופטורה בסך של 84,527 ש"ח. ברי כי ניתן היה לצפות מהמערער להסביר את הפער בין ההפקדות להכנסה המוצהרת, שאין ביניהן לכאורה התאמה.
הכנסה מייעוץ חינוכי
5. המערער הוא רב. בעת פתיחת תיקו במע"מ, כתב המערער שתחום עיסוקו הוא - יועץ חינוכי. תפקיד זה כולל גם, על פי עדותו (עמ' 5, 6) עשיית שלום בית. המערער גם פרסם עצמו כיועץ חינוכי ועושה שלום בית, בדפי זהב ובמדריך החרדי. אין מחלוקת כי לצורך קבלת הייעוץ מתקשרים אליו תחילה בטלפון. על פי עדותו, מספר השיחות היומי שקיבל הוא רב "מאה טלפונים ביום. יש המון שאלות בהלכה, בחינוך יהודים, בשלום בית.. בערב חג זה 150 טלפונים" (עמוד 6). ואולם, על פי גרסת המערער, רק אלה שהשיחה הטלפונית לא פתרה את בעייתם, הגיעו לפגישה שבעבורה גבה 300 ש"ח.
אף כי, כעדות המערער, מספר השיחות שקיבל ממבקשי הייעוץ הגיע למאות בשבוע, עלה מתוך הדיווחים למס הכנסה, כטענת המשיב ועל פי חישוב של חלוקת ההכנסה ב- 300 ש"ח לפגישה, כי בשנת 2000-2001 הגיעו אליו לייעוץ במשך כל השנה כחמישה אנשים ובשנת 1999 - כשבעה אנשים. מול עובדה מוזרה זו, טען המערער כי רוב השיחות היו בהלכה ולא בענייני חינוך. לגרסתו רק "בודדים" הגיעו אליו לקבלת ייעוץ בענייני חינוך.
ב"כ המשיב טוען כי לאור הצהרת המערער, לפיה הוא יועץ חינוכי, תמוה שדווקא בתחום זה הוא מקבל כה מעט שיחות והכנסתו מגיעה לסכומים זעירים. אכן, גרסה זו אינה סבירה על פניה, במיוחד לנוכח המספר הכולל של השיחות. גרסה זו גם אינה מתיישבת עם היקף ההפקדות הגבוה בחשבונו כמתואר לעיל. בהקשר להפקדות אלה, כל מה שידע המערער לומר הוא: "אשתי יכולה להסביר. אני לא יודע. תביאו את אשתי לפה והיא תסביר לך כל דבר" (עמ' 21), ואחר כך הוסיף דברים מוזרים אלה:
"כמה זה מיליון ש"ח בדולרים? בערך 200,000 דולר, אז כנראה שחיתנתי ילד ולקחתי המון הלוואות. כל ילד מקבל דירה. אני לא רואה בעיה בזה שאני מחתן ילדים. יש צורך בהמון כסף, אז אני לווה כסף. מבקש תרומות מאנשים על כסף, יש המון כסף שנצטרך עבור לחתן ילדים" (עמ' 22).
לכאורה, אמירות אלה באות ללמד על המקורות מתוך הצבעה על השימושים, דבר שאינו אפשרי, זולת ככל שמדובר על היקף המקורות והשירותים ובהנחת התאמה ביניהם. על פי גרסת המערער, היקף זה גדול מאוד בשל צרכי משפחתו הגדולים. יתר על כן, על פי גרסת המערער, לא זו בלבד שאינו מקבל כל תמורה לתפקידו כרב בבית הכנסת, הוא משתתף בכיסוי הוצאות החזקת בית הכנסת. גם ביתר דבריו של המערער לא באו הסברים של ממש למקורות הסכומים, אלא באה התייחסות כללית - שאינה עוסקת בכל סכום וסכום - המפנה באופן סתמי וכללי בלבד למקורות כגון: הלוואות מילדיו, תרומות, גמ"חים, שיקים מחלפנים. אשר להלוואות, לדברי המערער הוא מלווה לילדיו (עמ' 24), וכשיש להם כסף הם כותבים לו שיק, ובנוסף: "הסכומים הקטנים זה מחלפן שנותן שיקים או מהילדים שלי" (עמ'
24). ברם, אם המערער מלווה לילדיו, קשה להבין מדוע ילדיו הם גם אלו שנותנים לו כספים או מלווים לו. מה פשר תנודות כלכליות אלו במצב בני המשפחה? בנוסף אמר המערער "כל הזמן אני חי מתרומות", ומאחר שלגרסתו הוא מקבל מתרומות סכומים גדולים המאפשרים לו אף לקנות דירות לילדיו, מדוע הוא לווה מהם?
הכנסה מייעוץ חינוכי היא הכנסה הנכנסת לגדרו של סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, (מכל עסק או משלח יד) וככזו היא גם נכנסת לגדרו של סעיף 2(א) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973, המחיל חובת ניהול ספרים.
אין מחלוקת שהמערער לא ניהל ספרים.
הכנסות ממכירת ספרים
6. מקור שני להכנסות המערער הוא, כאמור, תחום מכירת הספרים.