1. ערעור זה הוגש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.09.12, אשר דנה בעניינו של המערער במסגרת סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, בהתאם לפסק דין שניתן בהסכמה ע"י כב' הרשם תומר סילורה בתיק על"ח 21778-03-12 ביום 07.06.12 (להלן - "
פסק הדין").
2. השגותיו של המערער נוגעות לקביעת הוועדה בנוגע לשתי כתפיו ועניינן, כי הועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין.
3. בדיון שהתקיים בפניי ביום 21.05.13, הסכימו הצדדים, כי עניינו של המערער, בכל הקשור לקביעת הועדה ביחס לכתף שמאל, יוחזר לוועדה על מנת שזו תשוב ותבהיר מדוע בטבלה נרשם 10% לפי סעיף 42 (1) (ד) I בעוד שבסעיף 7 נרשם: "נכות בגין כתף שמאל - הגבלה קלה בסיבוב חיצוני נכותו מתאימה למחצית הסעיף 41 (4) (ג) - 12.5%" וכן האם הוועדה לא העדיפה נכות בשיעור של 20% בגין כתף שמאל כפי שכתבה במפורש בסיפא של סעיף 7 וזאת במקום 12.5%.
4. ביחס לקביעת הועדה בנוגע לכתף ימין, המערער הטעים, כי בהתאם לפסק הדין, הוועדה נתבקשה לפרט מה שיעור הנכות בגין הגבלה בתנועות הכתף לפי פריט 41 ובהתאם לממצאי בדיקתה מיום 24.7.2011 ובהתאם לכך לשקול את פריט הליקוי ההולם.
5. ואכן, הוועדה בדקה מספר תנועות בכתף, בהתאם לנדרש בפריט ליקוי 41, ואולם בכל הנוגע לתנועת אבדוקציה קבעה הוועדה אבדוקציה ב- 90 מעלות ממצא שלכאורה מתאים ליישום פריט 41 (4) (ב) - הגבלת התנועות בפרק הכתף עד לגובה השכם. משעל פני הדברים, הרמת היד עד לגובה השכם היא הרמה של עד 90 מעלות כולל 90 מעלות, הרי שהיה על הוועדה לקבוע למערער נכות בשיעור של 15%. מכאן, נחוצה הבהרת הוועדה לגבי תנועה זו.
6. באת כוח המשיב התנגדה להשבת העניין לוועדה (ביחס לכתף ימין) והטעימה, כי הוועדה קבעה באופן מפורש שבגין הגבלה בתנועות לא מגיע למערער נכות כלל, ומכאן, שהיא מילאה אחר הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין על ידי כב' הרשם סילוורה.
7. זאת ועוד. לטענת המשיב, הוועדה אף פירטה את טווח התנועות והציגה בפני הקורא הלא מקצועי כי באבדוקציה 90 המעלות הכוונה לתנועה מלאה, שכן ציינה בסוגריים "מלא". כמו כן, בהמשך ציינה שבהרמה של יד ימין, המערער מגיע ל - 130 מעלות ועל אף ששמעה את טיעוני בא כח המערער בדיון, קבעה שאין הגבלה בתנועות.
8. מכאן, שהועדה נתנה את דעתה המקצועית למשמעות של טווח התנועות שמצאה והבהירה בפרוטוקול, כנדרש, שאין הגבלה, ולפיכך, בכל הקשור לכתף ימין, אין להשיב את העניין לוועדה.
דיון והכרעה
9. לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי, כי יש להשיב לוועדה לצורך קבלת הבהרה גם את עניין כתף ימין, וזאת מן הטעמים שדלהלן.
10. אכן, כדברי ב"כ המשיב, המערער נבדק ואף נשמעו טיעוני באת כוחו. הוועדה אף פרטה כי בהרמה של יד ימין, המערער מגיע ל - 130 מעלות, אלא, שקביעת הוועדה לגבי אבדוקציה ב- 90 מעלות, מתאימה לכאורה ליישומו של פריט 41 (4) (ב), קרי, הגבלת התנועות בפרק הכתף עד לגובה השכם.
11. אכן, כדברי ב"כ המערער, מטבע הדברים, הרמת היד עד לגובה השכם (בקו מקביל לרצפה, הנה מניה וביה הרמה של 90 מעלות, ועל כן, מן הראוי היה שהוועדה תבהיר, מדוע המערער אינו זכאי לנכות בשיעור של 15%.
12. בנוסף, משעניינו של המערער מוחזר ממילא לועדה בנוגע כתף שמאל (בהסכמת הצדדים), הרי שאין מדובר בהטרחה מיוחדת של חברי הועדה, ומן הטעם שקיים ספק כלשהו ביחס לקביעתה, מאזן הנוחות מחייב כי היא תשוב ותתיחס באופן ספציפי ומפורט אם פריט 41 (ב) חל, ואם לא - מדוע.
13. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:
(א)
ביחס לכתף שמאל
- מתוקף הסכמת הצדדים, כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 21.05.13, עניינו של המערער מוחזר בזאת לוועדה על מנת שזו תשוב ותבהיר את קביעותיה.
(ב)
ביחס לכתף ימין
- הוועדה תבהיר האם פריט 41 (ב) חל בעניינו של המערער, ואם לא - מדוע.
(ג) הועדה תזמן את באת כוח המערער בלבד, אשר תהיה רשאית לטעון בפני הועדה בקצרה לגבי שתי הכתפיים.
14. בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, (22 מאי 2013
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.