פסק-דין בתיק עד"י 2046/09

המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום שכלל עבירות שעניינן זיוף מסמך רשמי, שימוש בדבר מזוייף, הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, ניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח והפרעה לחייל במילוי תפקידו.

תמציתו של כתב האישום הינה כי המערער רכש היתר כניסה לישראל מזוייף, ועשה בו שימוש במספר רב של הזדמנויות.

במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים התבקש בית משפט קמא לגזור על המערער קנס כספי בסך 2,000 ש"ח וכן מאסר על תנאי שהושאר לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית משפט קמא מצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון, וגזר על המערער את הקנס המבוקש וכן מאסר מותנה של ששה חודשים למשך שלוש שנים.

על משך רכיב התנאי הוגש הערעור שלפניי.

ב"כ העורר לא חלק על כך שיש לגזור עונש מאסר מותנה על המערער, אולם טען כי משך התנאי לתקופה של שלוש שנים, הינו פגיעה גדולה ומשמעותית במערער, שכן במהלך תקופה זו לא יוכל לקבל היתר כניסה לישראל. המערער הינו המפרנס של אחיו, והוא אף נזקק להיתר על מנת לעבור טיפולי הפריה בישראל, בשל היותו חשוך ילדים.

התביעה הצבאית ציינה כי אין מקום להתערב בעונשו של המערער, שכן המדובר בעונש ההולם את חומרת המעשים, והוסיפה כי במקרים אחרים נגזר בגין מעשים חמורים פחות גם עונש מאסר בפועל, שלא התבקש במקרה זה.

לא הוצג לי כל טעם ממשי המצדיק התערבות של ערכאת הערעור בעונש זה. אכן, נסיבותיו האישיות של המערער אינן פשוטות, אולם אלה הובאו בחשבון בגזר דינו של בית משפט קמא.

סבורני כי תקופת התנאי שנקבעה הינה סבירה והגיונית גם בהתחשב באותן נסיבות אישיות. אין להתעלם מכך שלא מדובר במעשה חד פעמי, אלא בשימוש רב פעמי באותו מסמך מזוייף. לפיכך, העונש שנגזר מצוי במתחם הענישה הראויה ואין להתערב בו.

אשר על כן הערעור נדחה.

ניתן היום, 5 במאי 2009, י"א באייר התשס"ט, בלשכה. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: