פסק-דין בתיק עד"י 1769/13

המערער הורשע לאחר ניהול משפט הוכחות בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, ועבירה של אי ציות להוראות של שוטר במדים.

על פי הכרעת הדין, המערער נהג ברכב בכביש  437 בין מישור אדומים לענתות. הוא עקף משאית בקו הפרדה לבן ואז ניידת משטרה סימנה לו לעצור. המערער לא עצר אלא המשיך בנסיעתו, תוך שהוא מנפנף בידו בביטול לעבר הניידת. לאחר מרדף קצר שנמשך כדקה וחצי, במהלכו חצה שוב קו הפרדה לבן,  עצר בצד. המערער יצא מהרכב, יחד עם הנוסעים האחרים, ונעמד ליד תא המטען, וביקש לטעון כי לא הוא נהג ברכב. כך למעשה טען בפני השוטר וזה היה גם קו הגנתו במשפט - קו הגנה שנדחה לאחר שמיעת העדים.

בטרם נגזר דינו הביע המערער חרטה על מעשיו ותלה אותם במחויבותו ודאגתו לבנו, הסובל מבעיית שמיעה ועבר לאחרונה ניתוח באוזנו.

בית משפט קמא גזר על המערער עונש מאסר בפועל בן 91 ימים, עונש מאסר מותנה של ששה חודשים, פסילה רשיון נהיגה בפועל למשך שנתיים, פסילה רשיון נהיגה על תנאי למשך שנה, וקנס כספי בסך 3,000 ש"ח.

הערעור שלפניי מכוון נגד תקופת המאסר בפועל בלבד. הטענה המרכזית הינה שמדובר בעונש כבד ולא מידתי בהתחשב במהות העבירה ואופיה.

הסניגור טען כי אמנם, המערער נהג ללא רישיון נהיגה, אולם לא מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות עברייניים, אלא אדם בעל משפחה, שהינו מפרנסה היחידי. נטען כי תקופת מאסר בפועל משמעותית כמו שנגזרה עליו הינה קשה במיוחד ואינה תואמת את רמת הענישה בעבירות מסוג זה.

התביעה ביקש להותיר את העונש על כנו, וטענה כי המדובר בעונש הולם וראוי.

דיון והכרעה

נקודת המוצא העובדתית הינה קביעותיו של בית משפט קמא באשר לנסיבות הארוע - נסיבות המלמדות על כך שהמערער בחר לנהוג ברכב אף שאין לו רישיון נהיגה כלל, ולא רק זאת, אלא התעלם מחוקי התנועה, נהג בצורה מסוכנת והתעלם מדרישת השוטרים לעצור.

לזכותו של המערער יש לומר כי המרדף הסתיים ביוזמתו שלו, והוא לא ניסה להימלט מהמקום, אם כי הוא ניסה להסתיר את העובדה כי נהג ברכב בעצמו.

העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה, ומלמדת ברגיל על יצירת סיכון משמעותי לציבור הנוסעים בכבישים, מנהיגתו של רכב בידי מי שלא עמד בתנאים המינימאליים של ההכשרה המתאימה לצורך נהיגה ברכב. במקרה זה, עצם העובדה כי עקף בפס לבן פעמיים, מעידה כשלעצמה על הסיכון הפוטנציאלי שיצר.

חומרה נוספת יש לראות בעובדה כי המערער התעלם מהוראות המשטרה - עניין חמור מאוד כשלעצמו, בייחוד כאשר הדבר חייב מרדף משטרתי. אמנם, נסיבותיו של מרדף זה במקרה שלפניי אינן מן החמורות, ובסופו של דבר נראה כי המערער התעשת ועצר, אולם לא מדובר במקרה בו לקח אחריות על מעשיו, אלא ניסה להתחמק בדרך אחרת מאחריות בכך שטען כי לא נהג ברכב.

אכן, למערער נסיבות משפחתיות לא קלות, וייתכן כי העונש במקרה זה הינו במידת מה על צד החומרה בהתחשב בעברו התעבורתי הנקי, ובעברו הפלילי הישן עד מאוד, אולם אינני סבור כי המדובר בעונש החורג במידה קיצונית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

המערער רשאי כמובן לפנות בבקשת לחנינה, ומן הסתם, אם התנהגותו בכלא תהיה טובה יהיה זכאי לקיצור המתאים בהתאם להוראות שב"ס, אולם אינני סבור כי העונש בו מדובר מצדיק כי אתערב בו.

אשר על כן הערעור נדחה.

ניתן היום, 21 באוגוסט 2013, ט"ו באלול התשע"ג, בפומבי ובמעמד הצדדים.

(-)

שופט