פסק-דין בתיק עב 8751/05

1.       התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה: פיצויי פיטורים והלנתם, תשלום חלף הודעה מוקדמת, החזר שכר ופיצוי בגין שכר מולן (קיזוז מקדמות שכר והלוואות ביתר), החזר שכר בגין קיזוזי קנסות תעבורה בשכר אוגוסט 2005 והלנתו , פדיון חופשה שנתית, הפרש תשלומי דמי הבראה ותשלום דמי ביגוד.

2.       הנתבעת הינה חברה רשומה שעסקה במועדים הרלוונטיים במתן שירותי גינון במגזר הציבורי. בין היתר, סיפקה הנתבעת שירותים לעיריית תל אביב, בין אם על דרך של זכייה במכרזי העירייה ובין אם על דרך של מתן השירותים כקבלן משנה לקבלן הזוכה.

3.       התובע הועסק בשכר חודשי אצל הנתבעת החל מיום 1.10.1996, תחילה כפועל ובהמשך כמנהל צוות עבודה. התובע עבד בנתבעת עד ליום 9.9.05 לטענת התובע, ועד ליום 11.9.05 לטענת הנתבעת.

4.       עיקר המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת נסיבות סיום העסקתו של התובע, כאשר התובע טוען כי פוטר על ידי מנהל הנתבעת, מר יוחנן יטאח (להלן - "המנהל") והנתבעת טוענת כי התובע התפטר.

5.       מטעם התובע העיד הוא עצמו וכן עובד הנתבעת מר אחמד עבד אל חמיד חאג'-יחיא (להלן - "העד"). לעניין רכיב התביעה הנוגע לקיזוזים שקוזזו משכר התובע בשל מקדמות ומפרעות, הוגשה חוות דעת מנהל החשבונות ויועץ המס מר אדיב חסן מנסור. אלא שהלה לא הובא לעדות ולפיכך חוות דעתו אינה יכולה להיות חלק מחומר הראיות, אם כי לצורך הענין נהיה מוכנים להתייחס לתחשיב המופיע בו ואשר צורף לתצהיר התובע. התובע ויתר על עדות מצהיר נוסף מטעמו - מר זאד פריד אחמד מסראוה, ולכן תצהירו לא ישמש חלק מחומר הראיות. מטעם הנתבעת העיד המנהל בלבד .

הרקע העובדתי

6.       כאמור, מועד תחילת עבודתו של התובע בנתבעת הינו ביום 1.10.1996.

7.       הנתבעת עסקה בפרויקטים של גינון, בין היתר, במסגרת הסכם קבלני עם עיריית תל אביב. בתחילת שנת 2005 הפסידה הנתבעת במכרז של העירייה. עד לכניסתו של הזוכה החדש, ככל הנראה ביום 15.7.05, הוארכה ההתקשרות עם הנתבעת . לאחר מכן המשיכה הנתבעת, בהיקף זה או אחר, לעבוד כ'קבלן משנה' של הזוכה במכרז . המועד בו פסקה מלעשות כן, אם בכלל, לא הוברר.

8.       לטענת המנהל, ביום 4.7.2005 הוא כינס את עובדי הנתבעת. לטענת התובע, פגישה זו ארעה בסוף אוגוסט 2005.

לטענת המנהל, בפגישה זו הודיע לעובדים כי הנתבעת לא זכתה במכרז עיריית תל אביב, אך תמשיך בעבודות גינון במקומות אחרים ותשמש כקבלן משנה של הזוכה במכרז. לטענתו חלק מהעובדים דרש תוספת שכר שאם לא כן הם יעזבו את העבודה. עוד טען המנהל כי התובע הודיע כי התובע יסיים את עבודתו ביום 15.7.05. לטענת התובע, באותו מעמד הודיע המנהל על פיטוריהם של עובדים ובכללם העד, לנוכח אי-הזכייה במכרז. לטענת התובע פוטר ציוותו. התובע הכחיש כי "התפטר".

בהקשר של אותה פגישה, בגרסת התובע ישנה תמיהה לא ברורה, שכן מחד בתצהירו הראשון (18.6.06) והשני (21.5.07) נטען כי באותה ישיבה פוטרו העובדים האמורים. מאידך בתצהירו השלישי (22.10.09) טען (כמו גם בכתב התביעה המתוקן) כי ביום 1.9.05 הוא התייצב לעבודה "כאשר בתאריך זה פיטרתי את על [צ"ל: כל - א.א.] העובדים בצוות שלי .." (ס' 8 לתצהיר). לעומת זאת בחקירתו הנגדית ציין התובע כי המנהל הוא שפיטר . לצורך הענין נהיה מוכנים להניח כי מדובר באיזו שהיא טעות בניסוח.

9.       יהיה אשר יהיה תוכן הפגישה ומועדה, ואין לנו צורך להכריע בכך - אין מחלוקת כי התובע לא פוטר באותו מעמד, וכי  התובע הוסיף לעבוד בנתבעת גם במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2005. ולכן גם אם הודיע באותה פגישה כי 'יתפטר', אין בכך ולא כלום - שכן אין חולק כי התובע המשיך בעבודתו.

10.   טרם שנבוא לתיאור נסיבות המיידיות הרלוונטיות לסיום קשר העבודה, נחזור מעט לאחור ונתייחס למכתבים שלטענת הנתבעת נשלחו לתובע.

א.        ביום 5.7.2005 שלח מנהל הנתבעת לתובע מכתב ובו התריע על כך שהתובע נוהג לאחר לעבודה ולעוזבה טרם הזמן.

ב.         הנתבעת טוענת כי במהלך חודש אוגוסט נודע למנהל כי התובע דיווח על ימי עבודה עודפים של עובד צעיר. היות ששכר העובד משולם בהמחאות, פדה התובע את ההמחאה וחילט לעצמו את התשלום בגין אותם ימים, תוך שהוא משלם לעובד במזומן את שכרו בפועל. בנסיבות אלה, נשלח ביום 22.8.09 מכתב נוסף לתובע , בו נכתב:

"1. עדיין לא קיבלתי את הסבריך לגבי תשלום במזומן לעודה סעיד.

2. לא נותר לי אלא להניח שטענותיו של הנ"ל הינם אמת."

ג.          מכתב נוסף לעניין "בעיות משמעת" של 'זלזול' ו'איחורים' נשלח ביום 28.8.2005 , ובו התריע המנהל כי יאלץ לנקוט "באמצעים בהתאם".

הנטל להוכיח את מסירת המכתבים מוטל על הנתבעת. מחד - מלכתחילה טענה הנתבעת כי נמסרו המכתבים ואילו הגם שהתובע הכחיש את קבלת המכתבים , הרי שעיון בתצהיר הראשון והשני של התובע מעלה כי שם אין טענה שהמכתבים לא התקבלו. רק בתצהירו השלישי טען התובע כי לא קיבל את המכתבים. כמו כן, המנהל לא נחקר כלל על הצהרתו בקשר למכתבים. מאידך - גם התובע לא נחקר על קבלת המכתבים בחקירתו הנגדית.