פתיח
1. לפנינו תביעתו של מר בני סקול (להלן:
התובע), נגד מעבידתו בתקופה הרלבנטית לתביעה - ש.א.ש. צפון והעמקים שמירה ואבטחה בע"מ (להלן:
הנתבעת), לתשלומים שונים, שהם - לפי סיכומי התובע - פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר ניכויים שלא כדין מהשכר, תשלום בגין אי-שיבוץ לעבודה, תשלום חלף אי-הפרשה לפנסיה וכן החזר דמי נסיעה שלא שולמו במלואם ודרישה לפדיון ימי חג.
2. יצויין, כי בכותרת כתבי-התביעה, המקורי והמתוקן, נזכר גם רכיב "תוספת וותק", אך, רכיב זה לא כומת ולא פורט, שם, והתובע אף לא התייחס לנושא זה בתצהירו [
ת/1], או בסיכומיו; משכך -
יש לראותו כמי שויתר על רכיב זה ולא נדון בו.
3. הנתבעת, מנגד - העלתה טענת "קיזוז", נוכח גרסתה, כי בנסיבות סיום העבודה התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת ממנה, אלא, היה עליו לתת לה הודעה מוקדמת להתפטרות [כתב-הגנה מתוקן, ס' 17]. ברם, בסיכומיה ציינה, כי - "לא דרשה דמי הודעה מוקדמת" [ס' 30]; אשר על כן -
לא נדון בטענת הקיזוז.
עובדות
4. לאחר שעברנו על תצהירי הצדדים והנספחים שהוגשו, עולה, כי הצדדים חלוקים הן באשר לתחום שעות העבודה, בפועל, והן בקשר לנסיבות הפסקת העבודה, לכן - הכרעתנו בין הגרסאות תינתן בעת שנדון בכל אחד מרכיבי התביעה הרלבנטיים. יחד עם זאת, יש מספר עובדות יסוד, עליהן אין מחלוקת:
א. התובע עבד מטעם הנתבעת בעבודות
שמירה במוסדות שונים, החל מתאריך
1.9.2000, ועד לתאריך
28.2.2007.
ב. מקום העבודה האחרון של התובע, בשירות הנתבעת, היה באתר של חברת החשמל בשכונת דניה בחיפה (להלן:
האתר), החל מחודש
5/04.
ג. התובע היה "עובד בשכר" - לפי שעות עבודה, בשכר מינימום - כאשר ערך שעת עבודתו, בתום תקופת העבודה, עמד על
19.8 ש"ח לשעה.
ד. הנתבעת לא הפרישה לזכות התובע הפרשות פנסיוניות, כלשהן, משך כל תקופת העבודה.
ה. התובע טען ביחס לזכויות השונות שתבע, כי הן נובעות - "מההסכם הקיבוצי ו/או צווי הרחבה". הסכם קיבוצי מיוחד בין ההסתדרות הכללית החדשה - מועצת פועלי עפולה מרחב העמקים, לבין
הנתבעת, שנערך ונחתם ביום
6.6.04, קובע, כי תוקפו מיום
31.5.07 [ס' 2, שם - הוצג רק בחקירת התובע, עמ' 15 לפ']; מכאן, שלא היה תקף בתקופה בה התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים שלפנינו. לא הוצג לנו הסכם קיבוצי תקף אחר בין הצדדים, בכל תקופת העבודה, על כן, הננו קובעים - כי אין הסכם קיבוצי רלבנטי, וכל שיהא עלינו לבדוק הוא האם הגיעה לתובע זכות מהזכויות שתבע, מכוח צו ההרחבה בענף השמירה, בתקופה הרלבנטית (להלן:
צו ההרחבה).
ו. איש מהצדדים לא התייחס, מפורשות, לנושא היקף המשרה, או למספר ימי העבודה בשבוע -
5 או
6; אנו מוצאים לנכון לקבוע, שיש לראות בתובע כמי שעבד
משרה מלאה,
6 ימים בשבוע, אף אם לא עבד כך בכל התקופה (א'-ה', ובסופשבוע; אבל, על העבודה בשבת ובחג אין לתובע טענה [
ת/1, ס' 6.1]); החישובים בהמשך יבוצעו בהתאם.
ז. כתב התביעה המקורי הוגש ביום
26.2.07 ונוסח מתוקן, אשר צורף לבקשת התובע מיום
14.12.08, אושר להגשה, בהחלטת הרשמת מיום
29.12.08.
דיון והכרעה
5. נקדים אחרית לראשית ונאמר, שדעתנו לא היתה נוחה מהאופן בו ניהלו שני הצדדים את ההליך, תוך שכל אחד מהם חוטא באי-דיוקים; החל מהעובדה, שהתובע לא היה עקבי בתביעותיו, התעכב בהמצאת מסמכים וחישב את הזכויות שתבע לפי "שכר" הכולל גם תמורת "שעות נוספות", ללא הצדקה; עבור לכך, שהנתבעת טענה בהגנתה לתחולת הסכם קיבוצי מיוחד, אולם, לתצהירה, שהוגש באיחור ניכר, לא צורפו מסמכים, אף לא ההסכם הקיבוצי הנטען. לאור זאת, לקו חישובי התובע בחסר חשבונאי ועובדתי, מחד, ואילו בגרסת הנתבעת היה חסר עובדתי וחשבונאי, מאידך. משהתקשינו להאמין, באופן מוחלט, לצד זה או אחר, התוצאה היא, שבנושא נסיבות הפסקת העבודה - העדפנו את גרסת הנתבעת, ואנו קובעים, שיש לראות את התובע כמתפטר ולא כמפוטר; עם זאת, בחלק מהנושאים הכספיים אחרים, קיבלנו את תביעתו - אף אם לא במלוא ההיקף שנתבע. להלן תובא תמצית נימוקינו.
פיצויי פיטורים
6. השאלה הראשונה בה עלינו לדון, היא, האם נסיבות הפסקת העבודה מהוות פיטורים או התפטרות. אין חולק, כי מתחילת עבודתו בנתבעת התובע שימש כשומר מטעמה, במספר אתרים שונים, והוא התחיל לעבוד באתר השמירה בדניה רק בחודש
5/04, ולא בחודש
1/03, כפי שהצהיר [ראו: עדותו - עמ' 8, ש' 23-16; לעומת תצהירו -
ת/1, ס' 3].
7.
לטענת התובע - בחודש
1/07 או בסמוך לכך, מנהל הנתבעת התקשר אליו והודיעו, שהחל מחודש
2/07 יהא עליו לחדול מעבודתו בנתבעת, כשומר באתר, משום שהנתבעת "הפסידה במכרז שפורסם על ידי חברת החשמל לישראל בע"מ לטובת חברה אחרת." [
ת/1, ס' 5]. התובע נוקב בתאריך
28.2.07, כתאריך סיום יחסי העבודה [
ת/1, ס' 3, 6.10, 7], והוא סבור, כי די בכך, לשם זכאות לתשלום פיצויי פיטורים, עקב מהפסקת יחסי עובד-מעביד. זאת, מבלי שהוא מוסיף מילה וחצי מילה על נסיבות הפסקת עבודתו, הלכה למעשה.
8.
הנתבעת, מצידה, טוענת - כי לא הפסידה במכרז כלשהו, אלא, הפסיקה לתת שירות בכל אתרי חברת החשמל, עקב מחלוקת בינה לבין חברת החשמל, וכתוצאה מכך, מסרה לכלל עובדי הנתבעת, שעבדו באתרי חברת החשמל - ובהם התובע - מבעוד מועד, שעקב המחלוקת היא תפסיק להעניק שירותי שמירה לחברת החשמל, ביום
28.2.07 [
נ/1, ס' 7]. הנתבעת מוסיפה וטוענת, שהוצעו לתובע הצעות להצבה באתרים אחרים, בתנאים טובים מבחינת הקרבה למקום מגוריו וגובה השכר, אולם, הוא סרב להצעות, משום שלא כללו עבודה בשעות נוספות [
נ/1, ס' 5]. למצהיר, מר אריה דבי, לא היתה ידיעה אישית על כך [עמ' 17 לפ'].