ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו
|
6191-03
20/03/2006
|
בפני השופט:
לאה גליקסמן
|
- נגד - |
התובע:
איזוטסט בע"מ עו"ד בכור שלמה
|
הנתבע:
שמעון מיכאלי עו"ד קפלן עמית
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע, טענות הצדדים והשאלות השנויות במחלוקת
1. 1. בפנינו תביעתה של התובעת (להלן -
החברה) להשבת סכום פיצויי הפיטורים ששולם לנתבע (להלן -
העובד).
2.
2.
עובדות הרקע לתביעה הן כמפורט להלן:
2.1. 2.1. החברה היא מעבדה מאושרת העוסקת בשירותי תקינה ובקרת איכות לבניה, סלילה, קרקע ואיכות הסביבה.
2.2. 2.2. העובד עבד בחברה כ- 10 שנים, ותפקידו האחרון היה מנהל סניף באר שבע.
2.3. 2.3. ביום 29.9.2002 נחתם בין הצדים "הסכם פרישה" (להלן -
הסכם הפרישה;
נספח ג' לתצהיר הראל בר), בו נקבע כי מועד סיום עבודתו של העובד הוא יום 15.10.2002. עוד נקבע בהסכם כי החברה תשלם לעובד פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה ופדיון ימי הבראה בסכומים שנקבעו בהסכם הפרישה. עוד נקבע בהסכם הפרישה כמפורט להלן:
סודיות
- העובד מתחייב שלא לפגוע בסוד מסחרי של החברה ואין בכוונתו לעשות כן, כמו כן הוא מתחייב לשמור על סודיות מוחלטת ביחס לכל מידע, רשימת לקוחות וספקים, חומר, מסמך עיוני או מדעי או מעשי בין בכתב ובין בע"פ ביחס או בקשר לכל דבר שהגיע לידיעתו במסגרת עבודתו בחברה ובמיוחד לגבי לקוחות או אנשים או גופים שאתם החברה בקשר מסחרי או אחר.
אי תחרות
- העובד הינו מעמודי התווך של החברה והקים במו ידיו את הסניף בבאר שבע, קלט את העובדים, הכשירם והסמיכם לעסוק בביצוע בדיקות התאמה לתקן. לאור בקשתו של העובד הביעה החברה את הסכמתה לפרישתו לאור התחייבותו המפורשת והחד משמעית לבל יתחרה בעסקי החברה אם במישרין ואם בעקיפין ואם ע"י צד ג' למשך
6 חודש מיום פרישתו.
סעיף זה הינו תנאי יסודי לביצוע הסכם פרישה זה והפרתו תהווה בסיס לתביעת החברה להחזר כל הכספים המופיעים בהסכם זה.
אין כל צורך להבהיר כי העובד לא יבצע כל פעולה המנוגדת לדין.
3.
3.
טענות הצדדים:
3.1. 3.1. לטענת החברה, העובד התפטר מעבודתו, ולא היה זכאי לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתו. הסכמת החברה לשלם לעובד פיצויי פיטורים, היתה בכפוף לכך שהעובד יחתום על הסכם לשמירת סודיות ואי תחרות, ויכבד הסכם זה. העובד לא קיים את התחייבויותיו על פי הסכם הפרישה, והחל לעבוד סמוך לאחר סיום עבודתו בחברת מאגמא, שהיא אחת המתחרות הקשות ביותר של החברה. יתר על כן. העובד פתח עבור חברת מאגמא את סניף באר שבע, שלא היה קיים קודם לכן, ובשם חברת מאגמא פנה ללקוחות החברה עמם היה בקשר בתקופת עבודתו, ותוך עשיית שימוש בידע סודי של החברה, גרם ללקוחות החברה להעביר עבודות לחברת מאגמא.
3.2. 3.2. לטענת העובד, הוא למעשה פוטר מעבודתו על ידי החברה, והיה זכאי על פי דין לפיצויי פיטורים. לטענת העובד, האמור בהסכם הפרישה, לפיו הוא התפטר מעבודתו, אינו משקף את המציאות, ונוסח על ידי החברה. כן טען העובד כי כיבד את התחייבותו על פי ההסכם, ולא התחרה בחברה במשך שישה חודשים לאחר סיום עבודתו.
4.
4.
העדים:
בפני בית הדין העידו:
4.1. 4.1.
מטעם החברה: מר הראל בר - מנכ"ל החברה; מר אמנון גיל - סמנכ"ל החברה; מר שחר שוקר - מנהל סניף ירושלים של החברה מחודש 1/03; חיים אוחיון - שימש כסגנו של העובד בסניף באר שבע, והחליף את העובד בתפקיד מנהל סניף באר שבע (למשך תקופה מסוימת).
4.2.
4.2.
מטעם העובד: העובד - הנתבע, מר שמעון מיכאלי; מר אחיעם ליפשיץ, היה בעבר מנכ"ל ובעלים של חברת מבדקת הגליל, אשר נמכרה בשנת 2000 ושינתה את שמה לאיזוטסט בע"מ, החברה התובעת.
5.
5.
השאלות השנויות במחלוקת