רקע עובדתי
1. עניינה של תובענה זו בשאלה משפטית - האם זכאי ד"ר ואתד חאלד (להלן:
התובע), אשר פוטר מעבודתו בשירותי בריאות כללית (להלן:
הנתבעת), לתשלומים שונים, בגין העובדה שההחלטה על פיטוריו, עוכבה בצו ארעי של רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות (להלן:
רשות השיפוט), ורק לאחר מספר חודשים הוחלט שלא לתת צו מניעה זמני כלפיה, ובסופו של יום נמצאה כתקפה.
2. עיקר העובדות הרלבנטיות אינו שנוי במחלוקת, למעשה [עמ' 3-2 לפרוטוקול כאן], ואלה הן:
א. התובע קיבל הודעה, מיום
19.7.07, לפיה - הוחלט לפטרו והפסקת עבודתו בנתבעת נקבעה ליום
23.7.07 [תצהיר התובע -
ת/1, נספח
1 (להלן:
החלטת הפיטורים)];
ב. בתאריך האמור,
23.7.07, במסגרת הליך שהגיש אותו יום התובע לרשות השיפוט, לביטול החלטת הפיטורים ולמתן סעדי ביניים עד להכרעה סופית [תיק
75/07 -
ת/1, נספח
2], ניתן
צו
ארעי, ע"י השופט (בדימוס) גוטמן, כיו"ר רשות השיפוט, האוסר על פיטורי התובע, עד לסיום הדיון בבקשה למתן צו מניעה, אותה הורה לתובע להגיש תוך
7 ימים [
ת/1, נספח
4 (להלן:
החלטת הביניים)];
ג. תביעה עיקרית, הוגשה לרשות השיפוט ביום
30.7.07 [תיק
80/07+75/07 -
ת/1, נספח
3], וביום
4.12.07 נדחתה בקשת התובע לצו מניעה זמני, נגד פיטוריו, ע"י עו"ד אסתר וינדר [תצהיר הנתבעת -
נ/1, ס' 25 ונספח
9, שם (להלן:
החלטת
רשות השיפוט)];
ד. אין מחלוקת, כי התובע לא עבד יותר בשירות הנתבעת, בפועל, החל מהחלטת הביניים ועד החלטת רשות השיפוט, ותשלומי המשכורת, ששולמו לו בחודשים
11/07-8/07, נחשבו ע"י הנתבעת, בעקבות החלטת רשות השיפוט, כדמי הודעה מוקדמת;
ה. כל סכום ששולם לתובע, מעבר לתקופת
3 חודשי "הודעה מוקדמת", קוזז במסגרת "גמר חשבון", שנערך עימו בחודש
12/07, ולפיו - יום הפסקת עבודתו הוא
23.7.07;
ו. ביום
23.9.08 הוגשה התביעה לבית-דין זה ובה עתר התובע לתשלומים הבאים:
1) שכר עבודה מלא לחודשים
נובמבר-דצמבר
2007, בהם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, לטענתו;
2) תשלום חלף
3 חודשי "הודעה מוקדמת", מיום
1.1.08, בהתאם לחוקת העבודה של עובדי ההסתדרות (להלן:
חוקת העבודה);
3) להשיב לתובע "דמי הבראה", לחודשים
אוגוסט-דצמבר 2007, אשר נוכו בהתחשבנות בחודש
12/07, שלא כדין, לדעתו.
ז. "דמי הבראה" שולמו לתובע יחד עם משכורת חודש
6/07, והצדדים חלוקים בשאלה - עבור איזו תקופה ניתן התשלום המופיע בתלוש השכר לחודש זה [
ת/1, נספח
8].
ח. לטענת הנתבעת - התשלום עבור "דמי הבראה" היה לתקופה
04/07 - 03/08, על כן, רשאית היתה לקזז חלק יחסי ממנו, בהתאם להחלטת רשות השיפוט, אשר קבעה, הלכה למעשה, כי החלטת הפיטורים תקפה מיום
23.7.07. לפיכך - קוזז ממשכורת חודש
12/07 החלק היחסי של "דמי הבראה", לתקופה
11/07 - 03/08, אשר בגינה שולם לתובע, מראש, כבר במשכורת חודש
6/07, כאמור.
ט. תקופת הקיזוז היחסי של "דמי הבראה", דלעיל, נבחרה על-ידי הנתבעת הואיל וראתה את שלושת חודשי ההודעה המוקדמת, שהגיעו לתובע עקב פיטוריו, כמסתיימים - "לכל המאוחר ביום 1.11.2007" [
נ/1, ס' 30].
י. ביום
28.3.10 ניתן פסק בוררות, על-ידי רשות השיפוט, הדוחה גם את התביעה העיקרית של התובע, לביטול פיטוריו [
נ/2 (להלן:
ההחלטה הסופית)].
דיון והכרעה
3. בהכרעתנו, לא נדרש לתקופת שירותו הארוכה של התובע בנתבעת -
26 שנים - או לנסיבות הפסקתה, שאינם קשורים לפלוגתא המשפטית שהונחה לפתחנו, וכל שנבחן הוא - האם זכאי התובע לזכויות הכספיות שתבע, בגין תקופת המעבר בין החלטת הביניים, שאסרה על פיטוריו, לבין החלטת רשות השיפוט, שלא נענתה לבקשתו למנוע את פיטוריו, ולו באופן זמני. נקדים ונאמר, כי לאחר ששמענו את הצדדים, קראנו את סיכומיהם, לרבות סיכומי התשובה, וחזרנו ועברנו על כל החומר שבתיק בית-הדין, דעתנו היא, כי -
מועד ניתוק יחסי העבודה, התגבש, אמנם, רק עם קבלת החלטת רשות השיפוט - מחד, אך, מאידך - התובע שגה בחישוב הזכויות הכספיות; התוצאה היא שיש לדחות את תביעתו. להלן יובאו נימוקינו.
סיום יחסי העבודה ותמורת "הודעה מוקדמת"