פסק-דין בתיק עבל 753/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת דינה אפרתי; בל 5893/05) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באירוע מיום 12.12.04 כתאונה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         המערער, יליד 1928, עובד כמנהל חשבונות ויועץ מס עצמאי. לטענתו, ביום 12.2.04 הוא נקרא להעיד בבית משפט השלום בתיק בעניין בתו אשר עובדת במשרדו ונאשמה בעבירה הקשורה בניהול משרדו. על פי גרסתו, נשא המערער לצורך העדות תיק עב כרס במשקל של כ-10 ק"ג ובו מסמכים רבים. בצאתו מהדיון, כאשר הוא נושא את התיק בידו השמאלית, הוא חש בכאב חד ביד שמאל באזור הכתף. כאשר כאביו התגברו הוא פנה לרופא המשפחה שהוא גם חתנו, אשר צייד אותו בתרופות. מאוחר יותר הופנה לאורטופד ד"ר אשכנזי אשר איבחן קרע בשריר הכתף של המערער.

תביעתו של המערער למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה נדחתה מהטעם שלא הוכח שהאירוע הנטען מיום 12.2.04 גרם למערער לנזק פיזיולוגי, אלא מדובר במצב תחלואתי טבעי. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.

3.         המחלוקת בין הצדדים בבית הדין האזורי נגעה בנסיבות עבודתו של המערער ביום 12.2.04 - האם אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו והאם האירוע גרם לו לנזק פיזיולוגי ואי כושר לעבוד.

            בית הדין האזורי פירט בפסק דינו את עדותו של המערער שנשמעה בפניו וסקר את המסמכים הרלוונטיים, והגיע למסקנה חד משמעית כי המערער לא הוכיח כי בתאריך האמור אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, ודחה את התביעה. בית הדין האזורי הגיע לממצאים הבאים:

א.   עדותו של המערער לא היתה אמינה, הוא לא דייק בעובדות שמסר לחוקר המוסד לביטוח לאומי ובתביעה שהגיש למוסד.

ב.   בתו של המערער היתה נוכחת בעת האירוע אך המערער לא הגיש תצהיר מטעמה ונוכחותה לא הוזכרה בתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי. כמו כן הוא לא צירף תצהיר מטעם חתנו הרופא.

ג.    המערער לא צירף את פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום מיום 12.2.04 לסיכומיו.

ד.   אין כל רישום בתיק הרפואי של המערער בדבר נשיאת תיק כבד.

ה.   פנייתו של המערער לאורטופד לאחר כשבועיים מיום האירוע הנטען אינה עולה בקנה אחד עם חומרת הכאבים מהם סבל על פי תיאורו במהלך תקופה זו.

ו.    המערער ציין בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי כי יש לו קרע בשריר הכתף, עובדה שהיתה ידועה לו כלא נכונה באותו זמן, והסברו לכך לא מתקבל ואינו תורם לאמינותו.

ז.    העובדה שידו הדומיננטית היא יד ימין אינה מתיישבת עם טענתו כי נשא את התיק ביד שמאל. הסברו לכך אינו תורם לאמינותו.

מכאן הערעור שבפנינו.

 4.        הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. המוסד לביטוח לאומי לא המציא לבית הדין את סיכומי הטענות מטעמו והדיון בערעור יתקיים על פי טענות המערער בלבד.

עיקר טענותיו של המערער :

5.         המערער טוען בפנינו כי גרסתו לכל אורך הדרך היתה אמינה ועקבית, כך לגבי משקל התיק שנשא ביום האירוע הנטען ןהרישומים הרפואיים בתיק התומכים בגרסתו. המערער מפנה לתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.2.04, בה צוין כי הוא הרים תיק כבד בבית המשפט ביום 12.2.04. כן טוען כי העובדה שידו הדומיננטית היא יד ימין אינה מונעת ממנו להחזיק חפצים באמצעות יד שמאל.

דיון והכרעה :

6.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות המערער, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו , לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב. לא שוכנענו מטענות המערער כי קיימת במקרה זה עילה לחרוג מכלל זה.