השופט יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אילן איטח ונציגות הציבור גב' קלישבסקי וגב' גולדשטיין; בל 3449/03), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם שריר הלב בו לקה בלילה שבין ה - 11 ל - 12 לחודש יוני 1998, כתאונת עבודה. הערעור נדון בהסכמת הצדדים בדרך של טיעונים בכתב ובעל פה.
2. לאחר שעיינו בכלל החומר שבפנינו ובחנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הארוע להידחות ודין פסק דינו של בית הדין קמא להתאשר מטעמיו, מכח תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
3. בית הדין קמא בחן ביסודיות את הראיות שהובאו בפניו והגיע לכלל מסקנה, כי לא הוכחה קרותו של ארוע חריג בעבודה, עובר לקרות האוטם. משקל מיוחד נתן בית הדין להודעת המערער בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי (להלן -
המוסד). מפאת חשיבותה, נביא אף אנו, מעט מן האמור בה. את עבודתו הרגילה תאר המערער, כך "מדובר בגין אופי העבודה שלי, בעבודה במתח נוראי לחץ עבודה ושעות עבודה רבות מאוד בערך 12-16 שעות עבודה ביום 6 ימים בשבוע... זאת כאמור העבודה השוטפת שלי, שכפי שציינתי כל הזמן בלחץ, אבל אני במשך השנים התרגלתי לחיות בלחץ זה". את התקופה שלפני בוא האוטם תיאר המערער, כתקופה של מתח ולחץ מיוחדים, אך כשנשאל, האם יש ביכולתו להצביע על ארוע חריג מיוחד באותה תקופה, ציין המערער "אני לא זוכר משהו ספציפי שאני יכול להצביע עליו כיום, זה מכלול של בעיות. זה בעיקר בעיות של כספים, רווחיות, תחרות ולחץ מצד רו"ח בעניין זה ועוד, כאמור קשה לציין כיום משהו ספציפי שניתן להתייחס אליו". המערער, אכן הזכיר את הפגישות עם רואה החשבון פרקש, שלפי עדותו של זה האחרון התקיימו ביום 08.06.98 וביום 10.06.98. כן ציין המערער, כי בפגישות אלה נמסרו לו נתונים מדאיגים, אך הוסיף כי "לא היתה לנו מריבה או סכסוך ולא ויכוח או משהו קיצוני ביניינו". גם בארוע החתונה בו נכח בערב קרות האוטם, ואשר אליו אפשר שהוזמן בשל קישרי עבודה, ציין המערער, כי לא היה כל ארוע חריג.
4. בא כוחו של המערער, ביקשנו לבור הבר מן התבן, ולבודד מתוך תיאורו של המערער, את הארוע החריג - שתי הפגישות עם רואה החשבון פרקש, ובמיוחד השניה שבן. לשיטתו, דרך תיאורו של המערער את הימים הקודמים לאוטם, נבעה מהשקפתו המוטעית של בא כוחו הקודם, אשר "חשב שמתח מתמשך מצדיק הכרה באוטם שהתרחש כתאונת עבודה. עו"ד שיושב עם לקוח, מכוון אותו לדברים הרלוונטיים... ולכן הדגש של אותו עו"ד הוא של המתח המתמשך". אין בידינו לקבל טיעון זה. המערער נשאל שאלות ברורות על ידי חוקר המוסד, בדבר קרות ארוע חריג, ויחד עם זאת ניתן על ידו תיאור של תקופת לחץ ומתח,
ובכללה גם פגישות עם רואה החשבון. בא כוחו של המערער, מבקשנו לקבוע, כי "החריגות נבעה דווקא בכך שהפעם דובר במצבור של בעיות שרואה החשבון העלה בפניו וזאת על רקע התקופה האחרונה הלוחצת", אך בבוחננו את כלל הראיות, לרבות העובדה כי הפגישות עם רואה החשבון לא נערכו בסמיכות של שעות טרם בואו של האוטם, לא מצאנו לקבוע כי המערער השכיל להניח תשתית עובדתית, המצדיקה מינוי מומחה יועץ - רפואי.
5. כאשר תובע מתאר בגירסתו הראשונה תקופה של מתח מתמשך בעבודה, אותה הינו קושר לארוע הלבבי, ולאחר מכן משנה גרסתו ומצביע כעת על ארוע חריג, שהוא - הוא לשיטתו אבי כל רע, עליו נטל ההוכחה, ונטל זה לא קל הוא, לשכנענו, כי הגרסה המאוחרת - דווקא היא אשר משקפת את שארע הלכה למעשה. גירסתו הראשונית של המערער בדבר תקופה אינטנסיבית של לחץ, באה לידי ביטוי במסמכים רבים, לרבות בגירסה שכפי הנראה ניתנה למומחה מטעמו. וכך מצינו בעניין זה בתצהירו של המערער:
"ד"ר יצחק קופרמן, מומחה למחלות לב קבע בחוות דעתו:
'אין לי ספק שתערובת שתי הנקודות האלה אצלו, זאת אומרת מתח נפשי ושעות עבודה ארוכות, תרם רבות להתפתחות המחלה הכלילית אצלו...' ".
6. לא למותר להוסיף גם אלו:
א. תביעת המערער הוגשה רק בחלוף חמש שנים מקרות הארוע.
ב. עיינו בכלל המסמכים הרפואיים שבפנינו, ובעוד שאין בם כל איזכור שהוא לעבודת המערער בכלל ולארוע חריג בה בפרט, מצאנו בם, כי המערער מעשן (20 - 30 סיגריות ליום) עם סיפור משפחתי חיובי למחלת לב איסכמית, עם גורמי סיכון רבים.
7.
סוף דבר
- הערעור נדחה. אין צו להוצאות. פתוחה כמובן דרכו של המערער לפנות למוסד בתביעה לנכות כללית, אשר תבחן לאור כלל הנתונים הצריכים לעניין.
ניתנה היום, י"ב בסיון התשס"ו (8 ביוני 2006), בהעדר הצדדים.
________________ _________________ _____________________
סטיב אדלר, נשיא יגאל פליטמן, שופט ורדה וירט ליבנה, שופטת
________________ _____________________
נציג עובדים רן חרמש נציג מעבידים מיכאל הילב