אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עבל 522/06

פסק-דין בתיק עבל 522/06

תאריך פרסום : 02/08/2009 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
522-06
07/06/2007
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן
2. שמואל צור
3. ורדה וירט-ליבנה


- נגד -
התובע:
צרנה זלזניאק
עו"ד משה גלעד
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד חנה מנדלסון
פסק-דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב - יפו (בל 91433/99; השופטת חנה בן-יוסף) בו נדחתה תביעת המערערת להכיר בזכאותה לקצבת תלויים עפ"י חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         עובדות המקרה וההליך בבית-הדין האזורי

א.  בעלה של המערערת (להלן - המנוח) עבד בחברת "סולל בונה" באתר בניה. ביום 12.4.98 הגיע המנוח מוקדם בבוקר לאתר, יצא להסתובב באתר הבניה ולאחר כ-20 דקות חזר וסיפר לאנשים שהרים משהו כבד וגבו נתפס והוא חש ברע ונוסע לביתו. לאחר שהחל בנסיעה, המנוח נפטר תוך כדי נהיגה, רכבו נפל לתעלה בצד הדרך וצוות נט"ן קבע את מותו.


ב.   המערערת הגישה תביעה למוסד לקבלת קצבת תלויים ולהכרה באירוע כתאונת עבודה ותביעתה נדחתה. המערערת הגישה תביעה לבית הדין האזורי. ביום 18.7.01 ניתנה החלטה המכירה באירוע הרמת דבר מה כבד ע"י המנוח ביום 12.4.98 כאירוע חריג בעבודה.

ג.   הצדדים נותרו חלוקים בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין פטירת המנוח. לצורך הכרעה בשאלה מונה מומחה רפואי יועץ ע"י בית הדין בתחום הקרדיולוגיה, ד"ר אילן מיטס (להלן - המומחה). כן נשאל המומחה האם מידת השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על פטירת המנוח.

ד.   המומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין פטירת המנוח לבין האירוע החריג בעבודה. בתשובותיו לשאלות הבהרה שנשלחו אליו ע"י ב"כ המערערת הסביר המומחה, כי בהעדר נתיחה שלאחר המוות, ניתן להניח כי המנוח נפטר מאוטם שריר הלב וכי המסמכים בתיקו הרפואי מלמדים על כך כי סבל מדיסליפידמיה.

ה.  המומחה פירט בחוות דעתו מיום 14.3.05 כי הסבירות הסטטיסטית במוות פתאומי אצל גבר בגילו של המנוח (51) היא ממחלה טרשתית בעורקי הלב או באבי העורקים. כאב גב פתאומי יכול להיות ביטוי לקרע במפרצת באבי העורקים. המומחה סבר כי הגורמים הקונסטיטוציונליים הם שגרמו למותו של המנוח ולא הרמת הדבר הכבד בעבודה.

ו.   המומחה חזר והבהיר בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע המתואר לבין פטירת המנוח והמומחה גם לא אישר את האירוע כתורם לעיתוי הפטירה. המומחה השיב כי אין זה בטוח לחלוטין, אך קרוב לוודאי, שהמנוח נפטר מאוטם בשריר הלב ודום לב או עקב קרע במפרצת של אבי העורקים.

ז.   בית הדין האזורי קבע כי הביטוי בתשובת המומחה כי "ייתכן אך אין זה בטוח..", אין בו כדי ללמד שהאירוע בעבודה תרם לעיתוי הפטירה. בית הדין קיבל את עמדת המשיב וקבע כי המומחה קבע סיבת מוות משוערת בלבד ולא ניתן לקבוע קשר סיבתי בהיעדר מסמכים רפואיים באשר למצבו הרפואי של המנוח בעת הפטירה. בית הדין האזורי קבע כי חוות הדעת המסויגת של המומחה פועלת לחובת המערערת, אשר נכשלה בהרמת הנטל המוטל עליה להוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין פטירתו של המנוח, ודחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.

3.         הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב.

4.         טענות באי כוח הצדדים

א.  להלן עיקרי טענות המערערת בערעורה           

1.   סיבת מותו של המנוח, אוטם שריר הלב, לא היתה נתונה במחלוקת ולא היתה טעונה הוכחה. בית הדין האזורי טעה בקבעו כי היה על המערערת להוכיח גם את סיבת המוות. גם כך קבע המומחה כי קרוב לוודאי שסיבת המוות היא אוטם בשריר הלב.

2.   כאשר עסקינן בחוק סוציאלי, אין להקשות על המערערת בדרגת הוכחה נדרשת כמו במשפט אזרחי.

3.   די בדבריו של המומחה לגבי ההשערה שהיא "קרוב לוודאי" כדי להרים את נטל ההוכחה הנדרש מהמערערת.

4.   בית הדין האזורי התעלם מחלקים מסוימים בחוות הדעת של המומחה ובעיקר מתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 23.8.05 לפיהן המומחה מודה בקיומו של קשר סיבתי בין עיתוי הרמת המשא הכבד לבין אירוע האוטם. מניתוח חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי הוכח במידה המספקת קיומו של הקשר הסיבתי הנדרש בין עיתוי המוות לבין האירוע החריג בעבודה.

5.   לחילופין, טעה בית הדין האזורי בהחלטות הביניים במהלך הדיונים - דחייה באופן גורף ובלתי מנומק של חלק ניכר משאלות ההבהרה שביקשה המערערת להפנות למומחה; דחיית הבקשה להתנגדות לנוסח חוות דעתו של פרופ' שיבולת כפי שהוגשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ