בית הדין הארצי לעבודה
רחל מולאיוף
המערערת
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
בפני סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט יגאל פליטמן , השופט שמואל צור
נציג ציבור מר יוחנן שטסמן, נציג ציבור מר מיכאל הילב
בשם המערערת
: עו"ד אמיר קמינצקי
בשם המשיב: עו"ד רוית גרינשטיין
פ ס ק ד י ן
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של רחל מולאיוף לתשלום קצבת זקנה למפרע מיום זכאותה על פי גילה האמיתי, כפי שזה תוקן בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. נימוקו של המוסד לביטוח לאומי הוא שרחל מולאיוף השתהתה בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה לשם שינוי גילה למרות שהיא היתה מודעת לאפשרות זו. עוד טוען המוסד לביטוח לאומי כי רחל מולאיוף השתהתה בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי לאחר שניתן פסק הדין של שינוי הגיל, פסק הדין שקבע את גילה החדש.
העובדות
רחל מולאיוף נולדה בעיר הרת' שבאפגניסטן, בת בכורה להוריה. רחל מולאיוף עלתה לישראל ב-
22.2.1952 כשהיא נשואה ואם לילד. תאריך הלידה שלה נרשם כ-
00.00.1936. נציין כאן כי אילו היתה שנת לידתה הרשומה נכונה היא היתה בעת עלייתה לכל היותר בת 16. המשפחה הועברה למחנה שער העלייה בחיפה. למשפחה היה דרכון אפגני משותף לכל בני המשפחה. הרישום במחנה שער העלייה נעשה בחופזה על ידי נערים צעירים. לימים פנתה רחל מולאיוף לבית המשפט למשפחה לתיקון גילה, למעשה לקביעת גילה. בית המשפט למשפחה קבע בפסק דין את התאריך
5.7.1932 כתאריך הלידה הנכון של רחל מולאיוף. לאותו דיון בבית המשפט למשפחה היה המוסד לביטוח לאומי צד, ברם המוסד לביטוח לאומי לא התייצב לדיון.
ביום 20.2.2003 ניתן פסק דינו של בית המשפט למשפחה. משרד הפנים אינו משנה את הגיל בעקבות פסק דין של הערכאה הראשונה אלא רק בחלוף המועד החוקי להגשת ערעור, היינו, רק כאשר פסק הדין של שינוי גיל הופך לחלוט.
ביום 2.6.2003 פנתה רחל מולאיוף למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקצבת זקנה. המוסד לביטוח לאומי, בהסתמכו על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] ה'תשנ"ה-1995, הוא הסעיף הדן בשיהוי הגשת התביעה, אישר לרחל מולאיוף קצבת זקנה למפרע החל מחודש 1.1999.
פסק דינו של בית הדין האזורי
סגנית השופט הראשי אורלי סלע (בל 004013/03) דחתה את תביעתה של רחל מולאיוף משום שהוכח שרחל מולאיוף
"
עיכבה במודע הן את
הגשת תביעה לתיקון גיל (שנים לאחר שידעה על קיום הגביע ששימש בסיס לתביעה ולמעלה משנה לאחר שאחיה הגיש תביעה לשינוי גיל כשהוא מיוצג על ידי אותו עו"ד והתבסס על אותה ראיה) והן את
הגשת התביעה לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית (בשנת 2001, עת פנתה הת' בראשונה לתביעה לקצבת זקנה לא ציינה שהגיל בת.ז. מוטעה ולא ציינה שמבקשת היא תביעה רטרואקטיבית וכאשר פנתה בתביעה מתוקנת עשתה זאת מספר חודשים לאחר קבלת פסה"ד לתיקון גיל ולא מיד ובסמוך לנתינתו) וכי
כל השנים ידעה, לטענתה, שהתאריך בת.ז. מוטעה - דין התביעה להדחות".ב