אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עבל 501/07

פסק-דין בתיק עבל 501/07

תאריך פרסום : 26/07/2009 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
501-07
10/06/2008
בפני השופט:
1. נילי ארד
2. שמואל צור
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
התובע:
משה קיטה
עו"ד יעקב פלדשטיין
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.         מהו הבסיס לחישוב המענק למי שהוכרה פגיעתו כ"תאונה בעבודה", ולראשונה נקבעו לו אחוזי נכות שמעל 0%, במסגרת הליך של "החמרה"? זוהי השאלה שהועמדה לבירור והכרעה לפני בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא השופטת איטה קציר; בל 3466/05), והיא העומדת לדיון לפנינו במסגרת ערעור זה.

העובדות

2.         המערער, שעבד כמחסנאי בנמל חיפה, והוא סובל מליקוי בשמיעתו, הוכר על ידי המשיב (להלן - המוסד לביטוח לאומי או המוסד) כמי שנפגע בעבודה. פגיעת המערער בשמיעתו כ"מחלת מקצוע",  הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ביום 2.12.1992. ועדה רפואית קבעה למערער באותו מועד נכות רפואית בשיעור 0% בתחולה רטרואקטיבית מיום 2.9.92. אין מחלוקת כי למערער לא שולמו בשעתו דמי פגיעה.

            ביום 24.8.03 הגיש המערער למוסד לביטוח לאומי "בקשה לדיון מחדש" לפי תקנה 36 הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - התקנות), וזאת בגין "החמרת מצב". ביום 6.2.05 קבעה ועדה רפואית למערער 10% נכות יציבה בגין טינטון תמידי, בתחולה רטרואקטיבית מיום 24.8.04.

            בהסתמכו על הוראת ס' 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1994 (להלן - החוק), שילם המוסד לביטוח לאומי למערער מענק נכות מעבודה בשיעור ארבעים ושלוש קצבאות חודשיות בשיעור של 67,381 ש"ח . בקשר לכך הבהיר המוסד לביטוח לאומי למערער כי "החל מ-1.7.2003 בהתאם לחוק ההבראה 2003, תשלום מענק למי שתחילת דרגת הנכות המזכה במענק נוצרה ב-1 ביולי ואילך יהיה בשיעור של 43 קצבאות".

            הקצבה החודשית של המערער, שעמדה בבסיס חישוב המענק, חושבה על בסיס הכנסתו של המערער כפי שהייתה ברבע השנה שקדמה לחודש אוגוסט 2004. כך בעוד שמקסימום קצבת נכות (בשיעור 100%) חושב על בסיס שכר מקסימלי שממנו נגבו דמי ביטוח כפי שהיה בשנת  1992 (להלן- תקרת הכנסה) , עובר להכרה במערער כמי שנפגע בתאונת עבודה. סכום תקרת ההכנסה עמד בשעתו על סך של 15,669 ש"ח.

3.         נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לחשב קצבתו לפי תקרת הכנסה כפי שהייתה בשנת 1992, כמו גם נגד ההחלטה לחישוב המענק בשיעור של 43 קצבאות בהתאם ל"חוק ההבראה 2003", הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי בחיפה. בעקבות עתירתו של המערער כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי, שב המוסד ובדק את האופן בו חושב המענק. בשלב זה החליט המוסד לחשב מחדש את המענק והפעם, על יסוד שכרו של המערער כפי שהיה ברבע השנה שקדמה לחודש ספטמבר 1992. לצורך עריכת החישוב המתוקן התבקש המערער להמציא למוסד את פרטי שכרו בחודשים יוני ועד ספטמבר 1992. המערער לא המציא את פרטי שכרו לפי המבוקש. משכך, לא ערך המוסד לביטוח לאומי חישוב מחדש של המענק. כך נותר על כנו החישוב שנערך על בסיס תקרת ההכנסה כפי שהייתה בשנת 1992 , עובר להכרה במערער כמי שנפגע בעבודה.

פסק הדין של בית הדין האזורי

4.         בית הדין האזורי התייחס בפסק דינו להוראת סעיף 107 לחוק כפי שתוקנה בתיקון מס' 61 לחוק, לפיה הופחת שיעור המענק לנכה עבודה מ-70 קצבאות ל-43 קצבאות, וציין את תחולת הוראת התיקון החל מיום 1.6.03. לאור מועד התחולה, ומשהזכאות למענק נוצרה למערער ביום 24.8.04, קבע בית הדין כי המערער זכאי ל-43 קצבאות חודשיות בלבד. בית הדין ציין, כי אף המערער אינו חולק על תחולת הוראת התיקון וכי זכאותו עומדת אכן על 43 קצבאות, בהתאם להוראתו.

           בית הדין האזורי הוסיף וקבע, כי משנקבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 0% החל מיום 2.9.92, כי אז לפי הוראת סעיף 107 לחוק, הבסיס לחישוב המענק הינו על פי ההכנסה כפי שהייתה למערער בחודשים יוני יולי ואוגוסט 1992, ולא על בסיס שכרו בחודש אוגוסט 2004. בית הדין דחה בפסק דינו את טענת המערער, כי אין להגביל את שכרו לפי תקרת השכר כפי שהייתה בשנת 1992, וכי יש להחיל את הנתונים לפי הקבוע בחוק עובר למועד הגשת הבקשה ל"דיון מחדש", במסגרת של "החמרה". בקשר לכך ציין בית הדין, כי ברגע שנקבע, כי הבסיס לחישוב המענק יעשה לפי הכנסת המבוטח בעת קביעת דרגת הנכות לראשונה, אזי תחול עליו גם ההגבלה ביחס לתקרת ההכנסה כפי  שהייתה קיימת במועד הרלוונטי. לפי קביעת בית הדין, אם לא ימציא המערער למוסד לביטוח לאומי את תלושי שכרו ביחס לחודשים יוני יולי ואוגוסט 1992, כי אז "הסכום ששילם הנתבע לתובע במסגרת המענק שולם כדין והתובע לא יהיה זכאי להפרשי מענק נוספים מהנתבע. אך אם התובע ימציא לנתבע את התלושים כנדרש, אזי על הנתבע לערוך את התחשיב מחדש ואם יגיע לתובע סכום כספי נוסף, על הנתבע לשלמו...".

                                                            הערעור

עיקרי טענות המערער

5.         המערער טוען כנגד קביעות בית הדין האזורי לפיהן יש לחשב את המענק לפי בסיס שכרו כפי שהיה בספטמבר 1992, בעוד שהנכון הוא לשיטתו, לחשב את המענק לפי שכרו כפי שהיה עובר להגשת הבקשה "לדיון מחדש" בשנת 2004. כמו כן טוען המערער, כי כמו בסיס השכר, כך גם "תקרת ההכנסה צריכה להיות מחושבת לפי הוראת החוק כפי שהייתה בתוקף עובר להגשת הבקשה לדיון מחדש". לטענת המערער, זו דרך החישוב הנכונה, ולו מן הטעם שזו הפעם הראשונה שהוא מקבל תגמול כספי כלשהו מן המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו בעבודה.

            לא זו אף זו, לטענתו, מאז ומתמיד, כאשר מדובר במבוטחים המקבלים תגמול כספי ראשון במסגרת תביעה להחמרה, המוסד לביטוח לאומי מחשב את התגמול הכספי על בסיס שכרו של המבוטח כפי שהיה עובר להגשת הבקשה להחמרה.

            אף סבור המערער, כי לא נכון להחיל עליו את תקרת השכר כפי שהייתה נהוגה בשנת 1992, שכן כל המדדים צריכים להיקבע לפי מועד הגשת הבקשה ל"דיון מחדש". ואפילו ייקבע, כי הבסיס לפיצוי הינו השכר כפי שהיה בשנת 1992, אין להחיל עליו את "התקרה" כפי שהייתה בשנת 1992, באשר "התקרה" צריכה להיות מחושבת לפי הוראת החוק כפי שהיא חלה במועד התשלום.

6.         עיקרי טענות המוסד לביטוח לאומי

המוסד טוען, כי חישוב שכרו של המערער לרבות חישוב תקרת ההכנסה, נערך בהתאם להוראות החוק ובהתאמה לפסיקת בית דין זה, שלפיה, יחושב המענק על פי שכרו של המבוטח כפי שהיה עובר להכרה בו כ"נכה" וללא קשר לשיעור הנכות שנקבעה לו.

המוסד מדגיש כי גם קביעה של נכות בשיעור 0% הינה קביעה של נכות מעבודה. התייחסות לתכלית ההסדר שבחוק מחייבת לקבוע שאין כל הבדל בין מי ששולמה לו גמלה בכסף ובין מי שנקבעה לגביו זכאות עקרונית, אך הגמלה המגיעה לו הינה בשיעור 0%. חשוב לקבוע מהו מועד האירוע ומהי ההכנסה שקדמה לו, משום שהשכר שקדם לאירוע הוא השכר שהיה מבוטח. זהו השכר שהמוסד מבטיח למבוטח במקרה של פגיעה שתגרום לירידה בשכרו. ברוב המקרים ההסתמכות על שיעור שכרו של המבוטח לפני הפגיעה אף תיטיב עם המבוטחים, שכן במקרה הרגיל הכנסת הנפגע תרד לאחר שנפגע בתאונת עבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ