אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עבל 470/07

פסק-דין בתיק עבל 470/07

תאריך פרסום : 26/07/2009 | גרסת הדפסה

עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
470-07
27/12/2007
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
התובע:
אבו שיך יוסף
עו"ד יונס עורוא
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ליאת אופיר
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת נאווה ויימן; בל 600/04), שדחה תביעתו של המערער להכרה בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל בשתי אוזניו, כתאונה בעבודה.

2.         העובדות הרלבנטיות כפי שעולה מתיק בית הדין האזורי הן כדלקמן:

                 א.   המערער, יליד 1970, עובד ככורת עצים החל ממאי 1997.

      ב. בכל שנות עבודתו עבד המערער במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע,שמונה  שעות עבודה ביום.

     ג.    במהלך עבודתו, עבד המערער בחשיפה ממושכת לרעש בעוצמה העולה על 85 דציבל.

ד.     למרות שעבד בחשיפה לרעש, בדרך כלל עבד ללא אמצעי הגנה לאוזניים.

ה.    ביום 27.11.97 הגיש המערער במוסד לביטוח לאומי, תביעה להכרה בליקוי שמיעה  כ"פגיעה בעבודה". המוסד דחה את התביעה, בהחלטתו מיום 12.7.98

ו.        המערער החל לסבול מליקוי שמיעה ופנה עקב כך לטיפול רפואי בשנת 2002 בערך.

ז.      יצוין כי תביעת המערער במקורה הייתה להכרה בפגיעה בשמיעתו בשתי אוזניו כתאונה בעבודה. אך במהלך הדיון בבית הדין האזורי התברר כי הוא סובל מלידה מליקוי שמיעה באוזנו הימנית.

3.         משנקבע כי המערער עבד שנים רבות בחשיפה ממושכת לרעש, מינה בית הדין האזורי מומחה יועץ רפואי, למתן חוות דעתו בשאלה בדבר הנזק ממנו סובל המערער באוזניו, והאם התמלאו התנאים להכרה בנזק השמיעתי כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה, במסגרת תורת המיקרוטראומה.

            בשלב ראשון, מינה בית הדין האזורי את פרופ' דב אופיר (באותו שלב, לא ציין ב"כ המערער בפני בית הדין, כי המערער סובל מליקוי שמיעה חמור באוזן ימין, מלידה). המומחה פרופ' אופיר קבע, כי הליקוי ממנו סובל המערער בשמיעתו אינו תוצאה של חשיפה לרעש. לפי קביעת המומחה "חומרת ליקוי השמיעה וחוסר הסימטריה הבולט שוללים כל אפשרות, כי ליקוי השמיעה של התובע נגרם מרעש". בחוות דעת משלימה, שניתנה לאחר שהוצגה בפני המומחה העובדה בדבר היותו של המערער סובל מליקוי שמיעה חמור מלידה באוזנו הימנית, חיווה המומחה דעתו, כי בכל שלוש הבדיקות של המערער קיים ניסיון הונאה. אף שהוצגו בפני המומחה שאלות הבהרה, הוא לא השיב עליהן.

            בית הדין האזורי החליט למנות מומחה נוסף בעניינו של המערער. על פי אותה החלטה מונה המומחה היועץ הרפואי ד"ר משה גולדשר. המומחה דר' גולדשר קבע בחוות דעתו, כי "הליקוי בשמיעתו של התובע, בשתי אוזניו לא נגרם מחשיפה לרעש". על כך גם חזר בחוות דעתו המשלימה, בהתייחסו לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

4.         פסק הדין של בית הדין האזורי.

בית הדין האזורי הצביע על כך ששני המומחים שמינה הגיעו לאותה המסקנה, כי ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער בשתי אוזניו לא נגרם ולא הוחמר כתוצאה מחשיפה לרעש. כמו כן התייחס לחוות דעתו של דר' גולדשר שקבע, בהתייחס לכל בדיקות השמיעה שנערכו לתובע באוזן שמאל, שהיא הרלבנטית לדיון, כי הן "חסרות את האיפיונים המתאימים לנזק מחשיפה לרעש", וכי מבנה האודיוגרמות כולן, מצביע על ליקוי שמיעה בתדרים הנמוכים, דבר התואם פגימות על רקע תחלואתי טבעי". בית הדין הוסיף עוד וציין כי לא נעלמו מעיניו הערות דר' גולדשר לגבי האפשרות שהחשיפה לרעש תרמה "תרומה כלשהי" לליקוי השמיעה אלא שלפי העולה מחוות הדעת, האודיוגרמות שנערכו למערער בתאריכים שונים אינן אופיניות לנזק שנגרם כתוצאה מרעש, וכן, האפשרות שהחשיפה לרעש השפיעה על הליקוי מוטלת לדעת המומחה בספק, ומכל מקום היא שולית וזניחה לעומת השפעת התהליך התחלואי, שהוא הגורם הדומיננטי. בית הדין האזורי הוסיף עוד ודחה את טענת המערער, כי יש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמו על פני חוות דעתם של המומחים שמונו על ידי בית הדין.

      משלא הוכח קשר סיבתי רפואי, הדרוש על פי החוק להכיר בנזק בשמיעה כתוצאה של פגיעה בעבודה, התביעה נדחתה.

5.         במסגרת ישיבת קדם ערעור שקוימה בתיק, הודיעה ב"כ המשיב על בקשתה כי הטיעון כפי שנרשם מפיה במסגרת הדיון יחשב כסיכומים בכתב.

            באותו דיון ביקש ב"כ המערער שהות לשקול אם הוא מבקש להגיש סיכומים בכתב מטעמו, בהשלמה לנימוקי הערעור. לאחרונה התקבלה הודעתו כי הוא מבקש לראות את נימוקי הערעור והחומר שצורף אליו כסיכומים בכתב מטעמו.

            אשר על כן, הועבר התיק אל המותב למתן פסק דין על סמך הסיכומים בכתב מטעם הצדדים.

6.         טענות המערער

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ