עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
295-03
26/06/2005
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
מרדכי דיסקין
עו"ד אורי רוזן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מיכל גורי
|
| פסק-דין |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. זהו ערעור הנסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט רמי כהן ונציגי הציבור מר זלצמן ומר כעדני; תיק בל 1098/02) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בארוע המוחי בו לקה מיום 8.5.00 והארועים שלאחריו כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן -
חוק הביטוח הלאומי).
2. העובדות נקבעו על ידי בית הדין האזורי ולפיהן:
א. המערער שימש כמנכ"ל החברה הישראלית לשילוח בינלאומי בע"מ, שהנה חברה - בת של "צים", חברת השיט הישראלית בע"מ.
ב. ביום 08.05.00 התקיימה במשרדי חברת "צים" בחיפה ישיבת עבודה, בנוכחות מנכ"ל "צים", סמנכ"ל "צים" לענייני ספנות, יו"ר דירקטוריון "שילוח", המערער וסגנו;
ג. היתה זו ישיבת עבודה חריגה ובעלת חשיבות רבה למערער, וזאת ממספר סיבות:
(1) בישיבה זו השתתף מנכ"ל "צים", שאינו נוהג בדרך כלל להשתתף בישיבות מעין אלה;
(2) בישיבה זו נדונה החלפת סוכנה הבינלאומי של "שילוח". קבלת החלטה על החלפת הסוכן לא רק שעלולה הייתה לפגוע, לדעת המערער בתפקודה של "שילוח", אלא היוותה גם צעד מקדים למיזוגה של "שילוח" עם ה"חברה הימית" - חברת בת נוספת של "צים", ובעקבות המיזוג - הדחת המערער מתפקיד מנכ"ל "שילוח";
(3) במהלך הישיבה הביע המערער את התנגדותו הנחרצת לשינויים המוצעים, אולם לאור עמדת הנהלת "צים" נוכח הוא לדעת כי מדובר בקרב אבוד וכי גורלו כבר נחרץ;
(4) כתוצאה מכך נתקף המערער במתח והתרגשות בלתי רגילים, הוא היה מתוח ונסער, פניו האדימו מכעס, ולכך נוספה גם העובדה שעקב התמשכות הדיונים בישיבה, התעורר חשש שלא יוכל להגיע לפגישות עבודה שקבע עם לקוחות אסטרטגיים וחשובים, על ההשלכות שעלולות היו לעובדה זו על עמדת לקוחות אלה;
(5) בעיצומה של הישיבה, כשהוא שרוי במצבו הנ"ל, חש לפתע המערער בכאבי ראש עזים, חולשה כללית וצניחת ידו השמאלית מטה;
(6) חרף הרגשתו הרעה המשיך המערער להשתתף בישיבה, מצבו הלך והחמיר; לקראת סיום הישיבה ביקש ממנו יו"ר הדירקטוריון להתלוות אליו לחדרו;
מיד עם כניסתם לחדר, נזף יו"ר הדירקטוריון במערער על כי אישר לסמנכ"לית משאבי אנוש התחלת התמחות לקבלת תואר עורך דין, ללא קבלת אישורו, וכל הסברי המערער לצעדו זה, נפלו על אוזניים ערלות.
המערער יצא מחדרו של יו"ר הדירקטוריון מושפל ומדוכדך, ואמר לסגנו: "
הוא הרג אותי עכשיו".
(7) לאור מצבו, הסיע סגנו של המערער את המערער לביתו, בבית החמיר מצבו, הופיע שיתוק בפלג גופו השמאלי, ובעקבות בדיקות בבית החולים, כרמל" אושפז לבסוף המערער בבית החולים עד יום 28.05.00.
(8) כמו כן נציין, כי המערער אושפז פעם נוספת בבית החולים "בני ציון" בתקופה שמיום 28.05.00 ועד 04.08.00.
על בסיס הרקע העובדתי הזה מונה מומחה ויועץ רפואי לבית הדין - פרופ' אבינועם רכס (להלן -
המומחה הרפואי) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע המוחי בו לקה המערער לבין האירוע בעבודה.
המומחה הרפואי, בחוות דעת מנומקת ומפורטת, קובע כי לא יכל להיות קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין ההתרגזות שארעה עשרה ימים קודם לכן וכן קובע כי השפעת גורמי הסיכון(יתר לחץ דם) היתה מכרעת יותר מאשר ההתרגזות בעבודה.
הופנו שאלות הבהרה למומחה הרפואי שבתשובה להן חזר על מסקנתו בדבר העדר הקשר הסיבתי.
בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי, בית הדין האזורי דחה, כאמור, את התביעה.