1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סגנית השופט הראשי יהודית גלטנר - הופמן ונציגי הציבור מר שלומקוביץ' ומר בודנהיימר; בל 2249/01), לפיו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלת יתר לחץ דם כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
ההליך בפני בית הדין האזורי
2. בבית הדין קמא הגיעו הצדדים להסדר דיוני, במסגרתו הוסכם על מינוי מומחה - יועץ רפואי (להלן -
המומחה הרפואי) לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של המערער לבין יתר לחץ הדם בו הוא לוקה. בנוסף הסכימו הצדדים על המסכת העובדתית שתועבר לעיון המומחה, ועיקריה אלה:
המערער עובד באתר חברת רותם אמפרט נגב בע"מ באזור נחל צין (להלן -
אתר צין), קרוב לעשרים ושלוש שנים; בתקופה שבין 25.12.77 ועד 25.1.96, עבד המערער מדי יום ביומו במשרה מלאה באתר צין. בתקופה שבין ינואר 1996 ועד ספטמבר 2000 המשיך בעבודתו באתר צין בתדירות של כפעם בשבוע; המערער התגורר במהלך כל תקופת עבודתו בעיר ירוחם, בה הוא מוסיף להתגורר. כדי להגיע למקום עבודתו נדרש לנסוע מביתו בירוחם לאתר צין, כארבעים דקות בכל כיוון נסיעה; ירוחם ממוקמת בגובה של 500 מטרים מעל פני הים, בלחץ אטמוספרי נמוך, ואילו אתר צין נמצא בגובה 100 מטרים מתחת לפני הים בלחץ אטמוספרי גבוה מאוד; הכביש, המוביל לאתר צין, תלול מאוד, בעל אחוזי שיפוע גבוהים. בשל הפרש הגבהים, כרוכה הנסיעה מירוחם לאתר צין, בשינויים בלחץ האטמוספרי; המערער עבד באתר צין, במחסן, שעות רבות, בעומס חום גבוה, אשר בחודשי הקיץ מגיע פעמים רבות לארבעים מעלות בצל.
המערער סובל מיתר לחץ דם, לפחות החל בשנת 1998. לפני שהתקבל לעבודה נבדק המערער מטעם המעביד ונמצא בריא.
3. המומחה הרפואי, פרופ' סידי, ענה לשאלות בית הדין באשר לקשר הסיבתי בין תנאי עבודת המערער לבין לחץ הדם בו לקה, וכך ציין: "
המידע הקיים בספרות בנושא השפעת הלחץ האטמוספירי על יתר לחץ דם הינו מועט. קיימות מספר עדויות, המוכיחות קשר בין שהייה בלחץ אטמוספירי נמוך (גובה רב) ובין עליית לחץ דם באותם תנאים... בספרות מופיע מאמר אחד בלבד העוסק בהשפעת לחץ אטמוספירי גבוה (שהייה מתחת לגובה פני הים) על לחץ הדם.... מתוארת ירידה בולטת בערכי לחץ הדם בתנאים של לחץ אטמוספירי גבוה. אשר להשפעת החום הסביבתי, הספרות הרפואית ככלל, תומכת בירידת לחץ דם בסביבות חום סביבתי גבוה... יתר לחץ הדם הופיע אצל מר מגירה בגיל אשר בו שכיח מאד למצוא הופעה של יתר לחץ דם ראשוני. התופעה הינה שכיחה ביותר... איני רואה שום ייחוד בהופעת יתר
לחץ הדם אצל התובע בהשוואה לחלק גדול מאוד באוכלוסיה אשר אינם מועסקים באותו אזור... המצב הקיים הינו תוצאה של תהליך
תחלואתי רגיל. בכל מקרה השפעת תנאי העבודה הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים שצויינו
".
שאלות הבהרה שהופנו לפרופ' סידי, לא גרמו לו לשנות מחוות דעתו הראשונה, עליה הוסיף, כי
"
אין כיום הוכחה מדעית לתרומת אחד מן הגורמים: עומס חום, עומס עבודה ולחץ אטמוספירי גבוה להופעת יתר לחץ דם".
4. בפסק דינו המקיף, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, תוך שציין, כי הנטל להוכחת קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל המערער לבין תנאי עבודתו, רובץ לפתחו של המערער - התובע, וכי "
לא ניתן להסיק ממסקנת המומחה, לרבות כלל נסיבות המקרה וכן מחוות דעת שהוגשו מטעם הצדדים, כי אכן הוכח קשר סיבתי רפואי, ולמותר לציין משפטי, בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו".
כנגד דחיית התביעה מוסב הערעור שבפנינו.
5. עיקר טיעונו של המערער בערעורו הינו, כי המומחה לא חיווה את דעתו העצמאית באשר לקשר הסיבתי, אלא התייחס אך ורק למחקר הרפואי, וכי בחוות דעתו לא קבע המומחה את סיבת מחלת לחץ הדם, בה לקה המערער. בהקשר זה הוסיף וטען: "
משלא אותרה סיבה אחרת לפרוץ מחלתו, פרט לתנאי העבודה, ומשלא ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי, הרי שבנסיבות המקרה, יש לקבוע קיומו של קשר סיבתי.... מחוות דעתו
(של המומחה)
עולה כי הוא דוחה את טענות המערער בשל היעדר קיום הוכחות קיימות בספרות הרפואית. מצב דברים זה הדעת איננה סובלת. לא ייתכן כי ישללו מאדם זכויות סוציאליות אך בגלל שתנאי עבודתו (המיוחדים) והשפעתם על לחץ דם, לא נחקרו ברפואה
"; לשיטת המערער, מעוררת חוות דעת המומחה, למצער, ספק, אותו יש לזוקף לזכות המערער, ולחלופין, להורות בשל כך על מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר.
בא כח המשיב - המוסד לביטוח לאומי תמך בפסיקתו של בית הדין קמא, וטען כי חוות דעת המומחה ברורה וכי לחץ דם כשלעצמו אינו בבחינת חבלה לאורגניזם שנגרמה בתאונה.
על כן, בהעדר נזק כתוצאה מלחץ הדם הגבוה - אין מדובר בפגיעה בעבודה.
דיון והכרעה
6. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולחומר שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו ובמסקנותיו, ולא נמצא טעם משפטי להתערבותנו בו. משכך הוא, נחה דעתנו כי פסק הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108 (ב)
לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ודין הערעור להידחות. ועוד נוסיף:
7. על הפגיעות בעבודה, מונים אנו את מחלות המקצוע, תאונות העבודה והמיקרוטראומה. נציין, כי התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 12.12.02, לא הצדיקה מינוי מומחה לבחינת חלופת
המיקרוטראומה. אשר לתורת המיקרוטראומה, פסקנו, כי
"תנאי להכיר בפגיעה מיקרוטראומטית בעבודה הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות
" (עב"ל 1012/00
אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.07.02). בהלכות שיצאו מלפני בית דין זה במרוצת השנים הבחנו הבחן היטב בין מיקרוטראומה, שבאה בגדרה של "תאונה", לבין "תהליך תחלואתי", בו אנו מכירים כפגיעה בעבודה, רק מקום שמדובר במחלה הנמנית על רשימת מחלות המקצוע. תהליך תחלואתי הוא תהליך הגורם להרעה הולכת ונמשכת במצב הבריאות, כאשר אין אפשרות מעשית לאתר באופן סביר אירוע או אירועים בעבודה ולהוכיח תרומתם של אירועים מבודדים אלה על מצב בריאותו של המבוטח. במקרה דנא, לא ניתן לשוות נגד עינינו רצף של תאונות זעירות שכל אחת מהן תרמה תרומתה ל"ביסוס" המחלה. משכך הוא, אין המדובר במיקרוטראומה.
8. לגופן של טענות המערער כנגד חוות דעתו של פרופ' סידי וכנגד ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין קמא, נציין, כי אין לקבל את טענת המערער, לפיה בהעדר מחקרים רפואיים התומכים בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ליתר לחץ דם, ומשלא נקבעה סיבה קלינית אחרת למחלתו, יש לקבוע קיומו של קשר סיבתי כאמור. קבלת טענה זו יכול שתביאנו במקרים רבים לידי אבסורד. כך יהא עלינו למעשה, לקבל כל תביעה להכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה, מקום שלא נעשו מחקרים רפואיים לבחינת הקשר בין תנאי עבודה ספציפיים לאותו הליקוי. כמו כן, אין חזקה שבדין, כי כל ליקוי רפואי הינו בגדר "פגיעה בעבודה", אלא אם הוכח אחרת. ההיפך הוא הנכון, ליקוי אינו נחשב כ"פגיעה בעבודה" אלא אם הוכח הקשר הסיבתי, הרפואי והמשפטי, בין הליקוי לבין טראומה או טראומות מצטברות בעבודה. אף במחלת מקצוע יש להוכיח קשר סיבתי כאמור, אף כי קיימת בעניין זה חזקה שבדין (ראו תקנה 46
לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954).
המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין מחווה דעתו על פי מיטב הידע הרפואי המצוי לעת מתן חוות הדעת. בהתייחסו למחקר הרפואי באשר להשפעת לחץ אטמוספירי וחום על עלית לחץ הדם ולשכיחות יתר לחץ דם בכלל האוכלוסייה בגילו של המערער, ציין פרופ' סידי, כי אינו מוצא קשר סיבתי בין מחלת המערער לתנאי עבודתו. הפרוש המשפטי שניתן על ידי בית הדין קמא לחוות הדעת, לפיו לא הוכח בסבירות בעלת משמעות משפטית, קשר סיבתי רפואי, מקובלת עלינו. נוסיף, כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מה הם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה.
חוות דעתו של המומחה בהליך שבפנינו בהירה, מקיפה ומנומקת, ולא הובאה כל סיבה טובה, מדוע לא היה על בית הדין קמא לסמוך ידיו עליה (וראו דב"ע לו/8 - 0
סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374, באשר להיסמכות בית הדין על חוות דעת המומחה מטעמו).
9. לזאת נוסיף, כי לכאורה ועל סמך פסיקתנו והפסיקה במדינות אחרות, לחץ דם כשלעצמו, אינו נחשב ל"תאונת עבודה" ואף אינו מוכר כ"מחלת מקצוע". עם זאת, ככל שלחץ הדם הגבוה הינו תוצאת תאונה בעבודה או מחלת מקצוע הנמנית על רשימת מחלות המקצוע שבתקנות, ניתן לפסוק בגינו אחוזי נכות לנפגע בעבודה (ראו: סעיף 9(3)) למבחני הנכות שב
תקנות הביטוח הלאומי
(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956).