עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
213-06
12/11/2006
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
הרצל זכות
עו"ד אורן אמסלם
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מירב אבירם
|
| פסק-דין |
השופטת ורדה וירט - ליבנה
1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי; בל 5117/03), אשר דחה את תביעתו של המערער, להכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל המערער כפגיעה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן גם:
החוק).
2. להלן השתלשלות ההליכים בתיק זה:
ההליך מושא הערעור החל בתיק ב"ל 1005/98 (להלן: ההליך הראשון) ובמסגרתו נקבעו העובדות הבאות:
"א. בשנת 1967 נמצא בתובע ליקוי שמיעה (ראה אישור צה"ל).
ב. התובע עבד כנגר משנת 1972, או משנת 1988.
ג. התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו."
3. בהתאם לאותן עובדות מינה בית הדין האזורי את ד"ר יעקוב פלוטקין כמומחה / יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן:
המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי רפואי בין שמיעתו של המערער לבין העבודה, לשם כך נשאל המומחה כדלקמן:
"א. מהו ליקויו של התובע באוזניו.
ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל.
ג. האם כל חשיפה של התובע לרעש במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה זעירה באוזניו, שאפשר ליחסה לזמן מסוים ולמקום מסוים.
ד. ההיתה אותה פגיעה זעירה, בלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר הליקוי, או שמא הליקוי הינו תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך.
ה. האם הליקוי מתאים לדרישות פריט 7 בחלק ב' לתקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע.
ו. האם הליקוי באוזניו של התובע נגרם עוד בטרם החל לעבוד כנגר - ואם כן האם הוחמר הליקוי במהלך עבודתו או שמדובר בהחמרה תחלואתית טבעית."
המומחה חיווה דעתו ושלל את הקשר הסיבתי רפואי בין הפגיעה באוזניו של המערער לבין עבודתו כדלקמן:
"א. באוזניו של התובע ליקוי שמיעה מעורב קשה באוזן ימין ותחושתי עצבי בינוני עד קשה בשמאל.
ב. אין קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות שהובאו לידיעתי והמחלה באוזניו.
1. למר זכות היה כבר לקוי שמיעה דו צדדי עם שחרורו משרות צבאי. מפאת המרכיב המכני שבלקוי קיימת במקרה ספציפי זה אפילו הגנה מסוימת על האוזניים מפני רעשים חיצוניים.
2. מר זכות אושפז במחלקת א. א. גרון מ"ר ע"ש אדית וולפסון - חולון 18.12.96 עקב חשד לחרשות פתאומית באוזן ימין, אשר הופיעה "כ - 10 ימים קודם לכן "כביכול עקב חשיפה לרעש חזק בעבודה ב 3.12.96. אבל: אין שוני בין בדיקת השמיעה שבוצעה סמוך לאשפוז ב 16.12.96 והבדיקה שבוצעה
ב-24.11.96 כלומר 10 ימים לפני אותה חשיפה לרעש חזק. חרשות פתאומית באוזן ימין, אשר הופיעה לפני אותה חשיפה לרעש חזק.