פסק-דין בתיק עבל 177/06

השופטת ורדה וירט - ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי הציבור מר יוסף כהן ומר אהרון כהן; בל 1769/04), אשר דחה את תביעתה של המערערת, מטפלת סיעודית במקצועה, להכיר בפגיעה בכתפיים בברכיים ובגב, כפגיעה בעבודה זאת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן גם : "החוק").

2.         העובדות שנקבעו בבית הדין האזורי הן:

א.        המערערת ילידת 1958, עבדה במשך כעשרים שנה משנת 1984 ועד לחודש מאי 2003, כמטפלת במחלקה סיעודית בבית אבות, המונה 36 מאושפזים. מתכונת עבודתה הייתה משמרות בוקר מ- 6:30 עד 13:00 ופעמיים בשבוע משמרת לילה מ- 23:00 עד 7:00.

ב.         במשמרת לילה שגרתית ביצעה  המערערת  את הפעולות הבאות:

            הרמת 18 מטופלים מהמיטה והבאתם למקלחת, רחיצתם יחד עם עוד אחות , והפיכת  36 מטופלים במיטתם.

בנוסף ניקתה את העגלות וקיפלה כביסה.

            במשמרת בוקר שגרתית ביצעה המערערת את הפעולות  הבאות:

            הרמת 18 מטופלים מן המיטה והבאתם למקלחת, שם רחצה אותם יחד עם אחות נוספת. והרמת המטופלים מכסא הגלגלים על מנת להשכיבם במיטות.

 בנוסף גררה עגלה כבדה באמצעותה הגישה ואספה את ארוחת הבוקר והצהריים.

ג.         מעת לעת התובעת ביצעה משימות מיוחדות כגון: הרמה נוספת של החולים למקום אחר, סיוע לפדיקוריסטית וסידור חבילות גדולות של טיטולים ושמפו.

ד.         על מנת להרים חולים מהמיטה ואל המיטה השתמשו במנוף, כאשר עד לשנת 1995 היה מנוף ידני שהמערערת העלתה והורידה חולים בידה הימנית ומשנת 1995 השתמשו במנוף חשמלי. לעיתים הרימו חולה שלא באמצעות מנוף וזו הייתה פעולה מאומצת יותר.

3.         בית הדין האזורי בפסק דינו קבע, כי על סמך העובדות לא ניתן לקבוע שהתקיימה תשתית עובדתית מספקת לשם בחינתה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה מאחר שלא הוכחה סדרה של פעולות, לכן דחה את התביעה מבלי למנות מומחה, על פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו.

4.         בישיבת קדם הערעור מיום 15.6.06 במהלכה הומלץ למוסד לביטוח לאומי לשקול מינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הרמה של חולים לבין הפגיעה בגב ובכתפיים על פי תורת המיקרוטראומה. בא כח המוסד לביטוח לאומי הודיע שהוא מתנגד למינוי מומחה רפואי.

5.         לאור התנגדותו של המוסד לביטוח לאומי הוחלט בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי - דין), התשנ"ב - 1991 שהצדדים יגישו סיכומים בכתב, אשר יועברו למותב לצורך כתיבת פסק דין.

6.         באת כוח המערערת ביקשה למנות מומחה רפואי וסמכה טענותיה על פסיקת בית הדין האזורי הן בבל 1240/03 לבנה כספי - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 18.3.05 (לא פורסם) והן בבל 3281/03 שנון בלה - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.5.06 ) (לא פורסם) ממנה עולה כי המוסד לביטוח לאומי הסכים למינוי מומחה רפואי, במקרה של עובדת סיעודית אשר עבדה תקופה  ארוכה בטיפול בחולים  סיעודיים.

7.         באת כוח המשיב ביקשה לקבל קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לפיהן, לא הונחה תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתה של המערערת לבין פגיעותיה על פי תורת המיקרוטראומה, מאחר ולא הוכחו קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, אלא הוכח כי המערערת ביצעה פעולות מגוונות.

דיון והכרעה

8.         התנאים להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרו - טראומה על פי פסיקת בית הדין לעבודה הם: קיומן של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הדיר, וקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין הופעת המחלה. ראה עבל 190/03 יעקב מורון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 13.3.05 )(לא פורסם).

9.         הדגש הוא על פעולות חוזרות ונשנות, שאם לא נקפיד על קיומן של אותן פעולות חוזרות ונשנות, הרי שיהא בכך הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, עד כדי ביטול עקרונותיה. יפים לעניין זה דבריו של חברי השופט יגאל פליטמן בעב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.7.02) (לא פורסם).