פסק-דין בתיק עבל 155/07

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר יוסף לוי ומר שמעון כהן; בל 1470/06) אשר דחה את תביעתה של המערערת להכיר בפגיעתה של המערערת בגב כפגיעה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן גם ­ החוק).

2.         המערערת גננת במקצועה, הגישה תביעתה להכיר באירוע בעבודה מיום 12.9.03 כתאונה בעבודה על פי הוראות החוק ותביעה זו נדחתה. המערערת הגישה ערעור על דחיית התביעה ובית הדין הזה קבע כי עניינה של המערערת יוחזר לדיון בבית הדין האזורי על מנת שידון בתביעתה של המערערת על פי תורת המיקרוטראומה.

            ואכן בית הדין האזורי בחן את תביעתה של המערערת על פי תורת המיקרוטראומה וקבע כי דין התביעה להידחות מאחר ולא הונחה תשתית ראייתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות בעבודתה של המערערת המצדיקות מינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתה של המערערת לבין פגיעתה בגב.

            על כך הערעור שבפנינו.

3.         התשתית העובדתית שהובאה בפני בית הדין האזורי היא כי המערערת עבדה כגננת בישובי המועצה מרום הגליל מעל ל- 30 שנים.

            המערערת עבדה בגנים, שבהם גילאי הילדים הם מגיל שנתיים ושמונה חודשים ועד גיל חמש וחצי.

            המערערת, בתצהירה, תארה את מהלך יום עבודתה ומתאורה זה עולה, כי במהלך עבודתה נאלצה להתכופף פעמים רבות במשך היום לצורך קשירת שרוכים לילדים, הרמת מכנסיים, ניקוי הפרשות לילדים, ניקוי הרצפות, הרמת ילדים, גרירת חפצים וריהוט, סידור הציוד, ישיבה על גבי כסאות קטנים ונמוכים ועמידה לאורך זמן ממושך.

            לפי תצהירה, ההתכופפויות היו בתדירויות גבוהות והסתכמו להערכתה      בכ-200 - 150 פעולות ביום.

            בהתאם לתצהירה זה בית הדין האזורי קבע כי אין מדובר בסדרה של אין ספור תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן וכי הפעולות שעשתה היו מגוונות כאשר אלה שחזרו על עצמן היו בתדירות נמוכה מכדי להיחשב כפעולות חוזרות ונשנות.

            בית הדין האזורי פירט את ההלכות שנפסקו לעניין יישומה של תורת המיקרוטראומה ובהסתמך על פסיקה שכבר ניתנה בעניינן של גננות, דחה את תביעתה בלא למנות מומחה רפואי.

4.         בא כוח המערערת טען, כי בית הדין האזורי התעלם מחוות דעתו הרפואית של מומחה בכיר בתחום האורטופדיה שקבע כי ישנו קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מצבה הרפואי. לכך הוסיף כי המערערת הוכיחה קיומן של פעולות חוזרות ונשנות הדומות במהותן במשך למעלה מ-30 שנים.

            כן הסתמך בא כוח המערערת על פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי בחיפה לפיו הוכרה הפגיעה בגב אצל הגננת לאור תנאי עבודתה.

            באת כוח המוסד לביטוח לאומי טענה, כי המערערת ביצעה מגוון רחב של פעולות גופניות ולא הוכח, כי ביצעה פעולות חוזרות ונשנות.

            כן ביקשה באת כוח המשיב להסתמך על הפסיקה שכבר ניתנה בעניין של גננות וסייעת לגננות לפיה התביעות נדחו בנסיבות דומות.

5.         דיון והכרעה

א.        לאחר שבחנו את טענות הצדדים הננו סבורים, כי בית הדין האזורי יישם נכונה את ההלכות שנקבעו בעניין החלתה של תורת המיקרוטראומה בנסיבות שהובאו בפניו בעניינה של המערערת.

            אין בכך כדי לדחות בכל מקרה תביעה של גננות להכיר בפגיעה בגב על פי תורת המיקרוטראומה הכל תלוי בנסיבות ובמהלך יומה של הגננת ולכן גם אם הוכרה פגיעה בעבודה אצל הגננת בנסיבות של תיק בל 581/06 דדון פנינה - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם) אשר הובא על ידי באת כוח המערערת  הרי שאין בכך כדי לסייע למערערת שעניינה נבחן על פי העובדות שתוארו על ידה.

בערעור שבפנינו גם  אם אנו  נשענים על גרסתה של המערערת בלבד, אין בה כדי לתאר סדרה של פעולות חוזרות ונשנות או דומות במהותן באופן שניתן לזהותן ולו לפחות בחלק מיום עבודה של המערערת. תאורה של המערערת מלמד על סדר יום של פעולות מגוונות לאורך היום ולכן לא היה מנוס אלא לדחות את התביעה.

ב.         על כן ומשום התשתית העובדתית שהובאה בפני בית הדין האזורי על ידי המערערת דינו של הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי, זאת על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.