פסק-דין בתיק עבל 1170/04

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם ביום 20.12.1998 ארעה למערער "תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. בית הדין האזורי בתל אביב (בל 093309/99 ; השופט שמואל טננבוים) השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי

2.         המערער עבד כטכנאי שירות בחברה. ביום 20.12.1998 במהלך שהייתו של המערער במחסן החברה נפלו על המערער חפצים. כתוצאה מניסיון בריחה מחפצים אלה נמצא המערער         מוטל על הרצפה (האירוע המתואר לעיל יקרא להלן - האירוע).

3.         המערער פונה באמצעות אמבולנס לבית החולים איכילוב ושוחרר בו ביום לביתו, לאחר שנקבע כי אינו סובל מליקוי אורטופדי או נוירוכירורגי.

4.         מספר ימים לאחר האירוע ביקר המערער בקופת חולים והתלונן על כאבי  ראש וכאבי ברכיים. בעקבות תלונותיו ניתנו למערער תעודות אי כושר החל מיום 20.12.1998 ועד ליום 12.4.1999. החל ממועד זה ועד ליום 10.5.1999 חזר המערער לעבודה בהיקף חלקי.

5.         בחודש ינואר 1999 פנה המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בתביעה להכיר באירוע כ"תאונת עבודה". תביעתו זו נדחתה בנימוק שלא הוכח "שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך. לא נמצאו הוכחות לחבלה חיצונית ביום התאונה. התאונה ארעה על רקע מצבך הרפואי הטבעי ללא קשר לעבודתך". 

6.         לא נחה דעתו של המערער מדחיית תביעתו, ולכן הגיש את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי.

ההליכים בפני בית הדין האזורי

7.         במהלך הדיון בבית הדין האזורי ולאחר שנשמעה עדותו של המערער ועדותו של מנהל החברה הסכימו הצדדים למנות את פרופ' מ' פיינסוד המשמש כנוירוכירורג במרכז הרפואי רמב"ם כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה הראשון).   המומחה הראשון נשאל את השאלות הבאות :

            "א.      מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע?

                        ב.         האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין נפילת החפץ 

                                  כמתואר בסעיף 3 לעיל?

                        ג.         האם נפילת החפץ גרמה להחמרה של מצב רפואי קודם?"

8.           ואלו היו תשובותיו של המומחה הראשון לשאלות שהופנו אליו :

              "מר לביא יליד 18.4.1973 הובא ביום 20.12.98 לביה"ח איכילוב באמבולנס לאחר שנמצא בהכרה מעורפלת. בביה"ח היה בהכרה צלולה. לא נמסרה גרסה ברורה לנסיבות חבלתו ובבדיקה לא צוינו סמני חבלה חיצונית, אך מר לביא התלונן על כאבים בגבו וברגלו השמאלית. לאחר התאונה קבל תעודות מחלה בשל כאבים בגבו וברגלו צויין כי התלונן על כאבי ראש. בבדיקה מפורטת על ידי גב' ד"ר רות גור בתאריך 3.1.99 מצוין כי מר לביא מתלונן על כאבי ראש, כאבים בכל רגל שמאל וחולשה באותה רגל. הבדיקה הקלינית לא גלתה דבר. צויין כי במשך האשפוז בביה"ח איכילוב נבדק מר לביא ע"י רופאים שונים ונערכו צלומי אף ועמוד שדרה גבי שלא גילו ממצא חולני. ד"ר גור השלימה את הברור ע"י טומוגרפיה מחשבית של המוח שלא גלתה ממצא החורג מהתקין. מלבד קבלה של תעודות מחלה חוזרות נבדק מר לביא במרפאה לרפואה תעסוקתית שם נקבע ביום 12.4.99 כי הוא יכל לחזור לעבודה חלקית. תוקף האישור היה עד ה-10.5.99. לא הוצג בפני כל מסמך מתאריך מאוחר יותר.

מתולדות עברו של מר לביא יצויין כי ב-18.6.90, נראה ע"י ד"ר צסרסקי בתלונה על שני ארועים שלפי תאור האם נראו לרופא כהתקפים אפילפטיים מסוג petit mal . בשל כך הופנה הנער לנוירולוג פרופ' ברגינר. הוא הביא בחשבון גם את המצב של thoracic outlet syndrome . אולם, בדיקת האלקטרואנצפלוגרם לא גלתה כל עדות להתקפים אפילפטיים. הבדיקה הקלינית הייתה תקינה ולכן לא מצא פרופ' ברגינר לנכון להגבילו המאמץ ולא התחיל כל טיפול תרופתי. בדיקה אלקטרומיוגרפית נמצאה תקינה אף היא. פרופ' ברגינר מציין במכתבו מה-30.10.90 כי ביעוץ של כירורג וסקולרי לא התגלה כל ממצא כך שנשללו האבחנות של thoracic outlet syndrome   או subclavian steal syndrome . אבחנות אחרונות אלה נשללו שוב ביום 18.7.99 בבדיקתו של ד"ר קרקובסקי, מומחה לכירורגיה של כלי הדם. לא מצאתי כל עדות להשנות התופעות שהעלו את החשדות שלא אושרו לאפיפסיה כל שהיא. לא מצאתי כל עדות לכך שהחבלה מיום 20.12.98 גרמה להחמרה למצב קודם כל שהוא.

דעתו של פרופ' רכס המנוסחת במכתבו מיום 5.5.99 [הכוונה לחוות דעת שהציג המוסד - ע.ר] מבוססת, אפוא על אבחנה מסופקת ביותר של אפילפסיה שלא זכתה לאף אשוש, ועל אבחנה נוספת שנשללה בבדיקת מומחה לדבר. ספורו של מר לביא על נסיבות התאונה מעורפל ולא נחקר עד תום, אך כנגדו לא הוצג דבר המבוסס על עדות או שיקול מוצק, ולכן יש לקבל את חוות דעתו של פרופ' רפפורט מיום 13.11.99.

איני יכול לענות על השאלה בדבר הפגימות הרפואיות מהן סובל מר לביא היום, כי לא בדקתי אותו. בהביאי בחשבון את הנתונים הבאים: