פסק-דין בתיק עבל 1130/04

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של המערערת, הגברת רחל דיאמונד, לגמלת הבטחת הכנסה או השלמתה. בית הדין האזורי, השופטת הראשית רונית רוזנפלד ונציג הציבור מר ש. קליינר (בל 001893/00) דחה את הערעור שהגישה המערערת כנגד החלטתו זו של המוסד לביטוח לאומי.

המחלוקת סובבת סביב השאלה אם חבר בתאגיד הדואג לכלכלת חבריו אינו זכאי לבחינת הכנסתיו בכל מקרה ללא קשר לשאלה אם הוא אכן נתמך על ידי התאגיד.

העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי

 המערערת חברה במושב השיתופי "שדמות מחולה" משנת 1984. המושב רשום כאגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות. המערערת התגרשה מבעלה בתאריך 1.3.1999, ובחזקתה ארבעת ילדיה הקטינים. המערערת עובדת כספרנית ובמזכירות המושב.ו המערערת מקבלת מדי חודש תשלומים שונים מהמושב. פירוט התשלומים ניתן מדי חודש על גבי טופס שכותרתו " תקציב חברים". התשלומים כוללים את הרכיבים הבאים: הכנסה ממשק, יזמות, ותק, קצבאות ילדים ומזונות. לאחר ניכוי מסים עמד הסכום שהמערערת קיבלה (במועדים הרלבנטיים לתביעה) על סך של 4,500 ש"ח לערך.נ אליבא דמערערת וכפי שהעידה מטעמה הגברת עדנה כהן, מנהלת החשבונות של המושב, מדובר למעשה במשכורת ולא בתקציב.ב בנוסף לתשלומים המפורטים במסמך המכונה "תקציב", מקבלת המערערת מן המושב מדי חודש תשלום בשיעור של 1,000 ש"ח. לדברי הגברת כהן תשלום זה ניתן לה כהלוואה עד להכרעת בית הדין בתביעתה להשלמת הכנסה.ו

אין מחלוקת כי עד שנת 1996 נהג המושב לחלק תקציב חודשי לכל חבריו לפי הרכב משפחתי על פי הכללים האמורים כפי שנקבע בתקנון. המערערת והעדה מטעמה, גברת עדנה כהן, טענו כי במועד כלשהו לאחר ספטמבר 1996 הגיעו חברי המושב להחלטה באסיפה הכללית לפיה כל תושב יהיה אחראי אישית לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. לבית הדין האזורי הוגש אישור מטעם ברית פיקוח מיום 10.2.2002, בו נאמר כי  מפרוטוקול האסיפה הכללית של המושב מיום 3.6.98 עולה החלות המושב:

החלטה בחזון האב - שדמות מחולה

האחריות לפרנסה:

כל תושב יהיה אחראי אישית לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו.ב

בכותרת ההחלטה נכתב " טיוטא 1 - נוסח מעובד", ובדו"ח של ברית פיקוח הוגדרה ההחלטה " חזון האב".

נימוקי המוסד לביטוח לאומי להצדקת דחיית התביעה

המוסד לביטוח לאומי סומך את החלטתו הדוחה את בקשתה של המערערת להבטחת הכנסה על סעיף קטן 3(3) לחוק הבטחת הכנסה ה'תשמ"א - 1980. סעיף זה קובע:

סייג לזכאות

לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה -

...

 (3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו ;

המוסד לביטוח לאומי סבור כי אין הוא חייב לבחון את הכנסות המערערת. ההצדקה לכך היא כי לדעתו המערערת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בהיותה "חברה בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו" כאמור בסעיף קטן 3(3) לחוק הבטחת הכנסה. המוסד לביטוח לאומי טען בפנינו כי הוראת החוק האמורה קובעת סייג לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה למי שהוא "חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו". הוראה זו אינה קובעת שניתן לבדוק את ההכנסות בפועל של המבוטח התובע גמלת הבטחת הכנסה. אליבא דמוסד לביטוח לאומי הוראה זו פירושה כי עצם היותו של אדם חבר באחד הגופים בם החליט המחוקק להוציאו ממעגל הזכאים לגמלה, שוללת את הזכאות לגמלה מבלי לבדוק את הכנסותיו בפועל ומבלי לבדוק האם התקיימו לגביו שאר תנאי הזכאות הקבועים בחוק. לפי המוסד לביטוח לאומי דורשת לשון  החוק תנאי של תאגיד האחראי לכלכלת חבריו ולא תאגיד שבפועל מכלכל את חבריו. הדגש בהוראת החוק הוא מהותו של התאגיד כמוסד שיתופי שנועד לספק את צרכי החברים בו. אין הדגש בסוגיה אם מוסד זה אכן מבטיח בפועל אמצעי קיום או הכנסה שוטפים אם לאו. לכן אין צורך בבדיקה פרטנית  כיצד מבטיח התאגיד את כלכלת חבריו בהכנסות וברמת חיים. לפי התקנון של המושב הוא אחראי לכלכל את חבריו. אין נפקות להחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית של המושב לפיה כל חבר ידאג לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. החלטה זו הינה שינוי מהותי שצריך לבוא לידי ביטוי בתקנון המושב. משתקנון המושב לא תוקן ולא אושר על ידי רשם האגודות השיתופיות כנדרש בסעיף 12 לפקודת האגודות השיתופיות והמושב לא פעל לקבל אישור מרשם האגודות לשינוי התקנון, ממשיך לחול סעיף 3(3) הנ"ל. כן טען המוסד לביטוח לאומי כי לא הובאו בפניו תקנותיו הרשומים של המושב.

המוסד לביטוח לאומי טוען עוד כי אין לפטור את המושב מאחריות  לכלכלת חבריו מבלי שהשלכות החלטה זו תיבדקנה על ידי רשם האגודות ואף על ידי המוסד לביטוח לאומי הגובה דמי ביטוח בהתאם להוצאות המחייה שמוציא  המושב על כל חבר. המושב משלם דמי ביטוח בהתאם לחישוב של סך הוצאות המחייה מחולק למספר החברים הרשומים בפועל.

לדעת המוסד לביטוח לאומי עצם הפסקת חלוקת תקציב לכל חברי  המושב בהתאם להרכב המשפחה אין בה כדי להעיד על כך כי אין התאגיד אחראי לכלכלת חבריו.