פסק-דין בתיק עבל 1114/04

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         ערעור זה נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אהובה עציון כדן יחיד; בל 4810/00) שדחה את תביעתו של המערער להכיר באירוע המוחי בו לקה ביום 13.8.98 כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         אציין כי ההוכחות בבית הדין האזורי החלו בפני מותב בראשות השופט מאיר נחתומי, אולם לרגל פרישתו לגימלאות הועבר התיק להמשך ניהול ההליכים אל השופטת אהובה עציון וזאת בהסכמת הצדדים.

3.         בישיבת קדם הערעור, שהתקיימה בפני הסכימו הצדדים כי מאחר ומדובר בתיק שחלק מהעדויות נשמעו בפני מותב שלא נתן את פסק הדין, בית הדין הזה יבחן את העדויות המצויות בתיק ויתן החלטתו.

4.         הרקע העובדתי:

א.        המערער, יליד שנת 1934 שימש כגזבר בסיעת אגודת ישראל (להלן - הסיעה) במשך כשלושים ותשע שנים.

ב.         בחודשים אפריל-מאי 1998 נתגלעו קשיים כספיים בסיעה ובעקבות כך הוצע למערער לפרוש לגמלאות. המערער דחה הצעה זו והמשיך בעבודתו. בשל כך נעשו ניסיונות להתנכל למערער, אולם המערער המשיך בעבודתו כרגיל.

            ביום 13.8.98 התקיימה ישיבה של כל ראשי הסיעה בירושלים והמערער לא הוזמן. באותו היום ובמהלכה של הישיבה הרב יהושע פולק התקשר לביתו של המערער ונזף בו על מצבה הכספי של המשיבה ואמר לו כי אינו רצוי עוד בעבודתו. בלילה שלאחר אותה שיחה המערער לקה באירוע המוחי.

5.         א.         בא כוח   המערער  טען   כי   היה   מקום   לקבוע   כי   למערער   ארע 

ארוע  חריג ביום 13.8.98 ולכן יש למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר שארע בין האירוע המוחי בו לקה המערער לבין אותו אירוע חריג.

ב.         ומהו אותו אירוע חריג, לטענת ב"כ המערער? שיחת טלפון שהתקיימה בין המערער לבין הרב פולק שמיד לאחריה המערער חש ברע ולאחר מכן לקה באירוע המוחי.

ג.         ב"כ המוסד טען, לעומתו, כי המערער היה מצוי בלחץ ומתח מתמשך ולא היה בשיחת הטלפון אירוע השונה בחריגותו מן האירועים שקדמו לו במהלך החודשים הקודמים.

ד.         בית הדין האזורי קבע כי לאור העדויות שהיו בפניו לא הוכח אירוע חריג המצדיק מינוי של מומחה רפואי.

6.         ככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ששמע את העדויות, אולם במקרה שבפנינו בית הדין האזורי לא שמע את כל העדויות והמותב התחלף במהלך שמיעת הראיות.

לאחר שעיינתי במסמכים ובעדויות שבתיק הנני סבורה כי יש לקבל את הערעור ולראות בשיחת הטלפון משום אירוע השונה בחריגותו מן האירועים שקדמו לו.

מסקנתי זו נתמכת במיוחד על המכתב ששלחה אשתו של המערער אל המוסד לביטוח לאומי ביחד עם טופס התביעה עוד ביום 1.2.99 ומאותו מכתב עולה כי שיחת הטלפון מוזכרת בו ומתוארת על ידה כאירוע חריג עוד בטרם החלה בהליכים המשפטיים. ובמיוחד אפנה לסופו:

" אין ספק שהאירוע המוחי היה תוצאה ישירה מהאירוע הטראומטי של אותו ערב שהיה שיא של מצב שהתדרדר והלך מבחינה בריאותית כתוצאה ממסכת התנכלויות...".

וכך גם הצהירה בעדותה הראשית ובחקירתה הנגדית.

תמיכה לעדותה זו ניתן למצוא בעדותו של הרב יהושע פולק, הן בהודעתו בפני החוקר בה הוא מתאר כי הציע למערער לפרוש לפנסיה מספר פעמים במשך חודשיים והוא סרב.