עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
49607-03-11
20/10/2013
|
בפני השופט:
1. נילי ארד נשיאה
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
טלי גלעדי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
סגן הנשיאה יגאל פליטמן
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (הנשיאה אורלי סלע; ב"ל 28423-05-10), בו נדחתה תביעת המערערת להכיר באירוע נפילה שאירע לה ביום 10.1.2010 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן-
החוק).
2. המשיב (להלן-
המוסד) דחה את תביעת המערערת לתשלום דמי פגיעה מן הטעם ש"
התאונה הנ"ל אירעה בעת שירדת במדרגות ביתך הפרטי, ובטרם התחלת את דרכך לעבודה. לפיכך לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה". המערערת הגישה תביעה לבית הדין האזורי כנגד החלטה זו של המוסד.
ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין
3. במסגרת ההליך בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים על העובדות הבאות:
א. המערערת, ילידת 1969, עובדת כאחות מוסמכת במחלקה ההמטואונקולוגית במרכז הרפואי סורוקה.
ב. ביום 10.1.2010 הייתה המערערת אמורה להתחיל את עבודתה בשעה 8:00, אולם שעת עבודתה הוקדמה, בהודעה טלפונית, ל- 7:30, מאחר שאירע מקרה של השתלת מח עצם מידית.
ג. לאחר שהמערערת סיימה להתכונן לעבודתה, ירדה במדרגות שבתוך ביתה מהקומה השנייה לקומה הראשונה, ותוך כדי הירידה במדרגות החליקה ונפלה.
ד. המערערת מיהרה לעבודתה כדי לא לאחר.
4. המערערת טענה בבית הדין האזורי, כי המהירות הלא רגילה באותו בוקר והלחץ והדאגה להגיע בזמן לעבודתה, גרמו לה שלא לשים לב למדרגות, ומשום כך מעדה ונפלה. עוד טענה כי בעת שנפלה הייתה לבושה במדי האחות ומוכנה לעבודתה. בנסיבות מיוחדות אלה טענה המערערת כי למרות שמדובר בנפילה בתוך ביתה, יש להכיר בה כפגיעה בעבודה.
5. בית הדין האזורי סקר את הפסיקה הרלבנטית לעניין, וקבע כי משאין מחלוקת כי הנפילה אירעה במדרגות הפנימיות בביתה של המערערת, ומשלא מצא פסיקה בה התקבלה תביעה בנסיבות שבהן מיהר המבוטח להגיע לעבודתו, הרי שיש לדחות את התביעה. עוד העיר בית הדין האזורי, כי גם בהתאם למבחן התכליתי של "הדרך לעבודה" בפסיקת בית הדין, הרי שבנסיבות שבהם טרם יצא הנפגע מפתח ביתו בדרכו לעבודה, לא תוכר כפגיעתו כפגיעה בעבודה. אשר על כן דחה בית הדין האזורי את התביעה. מכאן הערעור שלפנינו.
הערעור
6. בערעורה טענה המערערת, כי מדובר במקרה מיוחד, שבו נפלה בעת שמיהרה לעבודתה לצורך השתלת עצם לחולה במחלה ממארת, ובנסיבות מיוחדות אלה אין לדקדק בתנאי החוק ויש לאשר את תביעתה. עוד טענה כי גם הפסיקה הכירה, בנסיבות מסוימות, וגם לגבי שכיר, בנפילות שאירעו בתוך הבית כפגיעות בעבודה.
7. בישיבת קדם הערעור הסכימו הצדדים כי ב"כ המוסד תכתיב טיעוניה לפרוטוקול, וכי אלה ייחשבו לסיכומים בכתב מטעמה, וכי ב"כ המערערת יגיש סיכומיו בכתב. עוד הוסכם כי פסק הדין יינתן על ידי המותב על סמך הסיכומים וכלל חומר התיק.
8. ב"כ המוסד תמכה בפסק הדין האזורי וטענה, כי אין מחלוקת שהמערערת נפלה במדרגות ביתה, בשטח המצוי בשליטתה. ב"כ המוסד הפנתה לפסיקה הרלבנטית לעניין, והדגישה כי נפילה במדרגות הבית הפנימיות אינה מהווה חלק מסיכוני הדרך.
9. בסיכומיה חזרה המערערת, בעיקרו של דבר, על טענותיה בערעור, והדגישה כי אלמלא הייתה ממהרת להגיע מוקדם לעבודתה, הייתה ההשתלה מתעכבת, דבר שהיה עלול להשפיע על גורלו של החולה. המערערת ביקשה כי בית הדין יפעיל מבחן פונקציונלי וגמיש בנסיבות מיוחדות אלה.
דיון והכרעה
10. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שהובא לפנינו, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. זאת, מטעמיו של בית הדין האזורי בפסק דינו, עליהם נוסיף מספר דברים.
11. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כזאת: