פסק-דין בתיק עב"ל 36378-01-11

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.                  בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר אבי אלמליח ומר אברהם לארי; בל' 3122/09), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם בשריר הלב שאירע לו ביום 2.6.2008 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

התשתית העובדתית וההליך בבית הדין האזורי

2.                  להלן עיקרי התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי:

א.    המערער יליד 1950.

ב.     המערער כיהן כממלא מקום ראש המועצה המקומית מג'אר (להלן - המועצה) החל מחודש מאי 2001 ועד לחודש נובמבר 2003. בחודש נובמבר 2003 נבחר המערער לראש המועצה וכיהן בתפקיד זה עד לחודש דצמבר 2008.

ג.       בתקופת כהונתו של המערער כראש המועצה היו בעיות כלכליות וחברתיות לא פשוטות במועצה. באותה תקופה הייתה תוכנית הבראה אשר כללה פיטורי עובדים, קיצוצים וגביית חובות של התושבים.

ד.     למועצה היו באותה תקופה חובות כבדים, בין היתר חוב לחברת "מקורות", בגינו איימה חברת מקורות בניתוק המים ביישוב.

ה.    בנוסף לכך, הייתה באותה תקופה שביתה של עובדי המועצה, אשר לא קיבלו את שכרם במועד.

ו.       ביום 2.6.08 התקיימה פגישה בין המערער לבין מנכ"ל המועצה, מר טנוס, בה דיווח מר טנוס למערער על הבעיות שבהן הייתה שרויה המועצה, כולל איום של חב' מקורות לגבי ניתוק המים ביישוב, מאחר שלא הועברו כספים שהמועצה חייבת למקורות. כמו כן סיפר מר טנוס, כי עובדי המועצה נכנסו לחדרו ואיימו בשביתה ובשיתוק כל השירותים במועצה כמחאה על כך שהם לא מקבלים שכר מזה כ-3-4 חודשים. המערער טען כי הופתע, התעצבן, כעס והחל לצעוק, חש לחץ בחזה, חולשה, סחרחורת, הזעה וקוצר נשימה, והוא פונה לקופת חולים ולאחר מכן לחדר מיון בבית החולים "פוריה", שם הוא אושפז ואובחן אצלו אוטם שריר הלב (להלן- האוטם).

3.                  המערער ביקש להכיר באוטם כפגיעה בעבודה.

4.                  המשיב (להלן- המוסד) טען, כי ביום 2.6.08 לא אירע למערער אירוע תאונתי, או אירוע חריג כלשהו, וכי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המערער ביום 2.6.08 לבין הופעת הכאב בחזה, שהינו תוצאה של הליך תחלואתי טבעי.

5.                  בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח שביום המקרה, או בסמוך לכך, התרחש דחק נפשי בלתי רגיל שעשוי להיחשב כ"אירוע חריג", אלא מדובר במצב של מתח נפשי מתמשך, שלא ניתן לראות בו תשתית עובדתית הנדרשת כדי להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, ולכן בית הדין האזורי דחה את תביעתו מבלי שמינה מומחה יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

הערעור

6.                  בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני השופט פליטמן, הומלץ לב"כ המוסד לביטוח לאומי לשקול עמדתה בדבר מינוי מומחה רפואי, זאת לאור העובדה כי במקרה הנוכחי דומה שהייתה החלטה לשבות בבוקר האירוע, ולנוכח האבחנה בין איום בשביתה לשביתה, ולאור האבחנה בין איום מתמשך על סגירת המים לתושבים לבין הפסקת מים ממשית, ושילוב של שני אלה גם יחד אפשר שמצביע על כך שיש מקום למינוי מומחה, ולו על פי ההלכה שכאשר ישנו ספק לגבי חריגות האירוע, ראוי למנות מומחה.

7.                  ב"כ המוסד לביטוח לאומי הודיעה כי אינה מסכימה למינוי מומחה רפואי ולאור עמדתה זו הוחלט על הזמנת הצדדים לישיבת קדם ערעור נוספת.

8.                  בישיבת קדם הערעור הנוספת חזרתי על הצעתו של השופט פליטמן, ברם ב"כ המוסד התנגדה להצעה, ובהתאם סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.

טענות הצדדים בערעור