פסק-דין בתיק עב"ל 22736-09-10

השופטת עפרה ורבנר:

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית-הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט, ב"ל 1281/09), אשר דחה את תביעת המערער להכיר בטנטון כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

            בית הדין האזורי קבע בפסק דינו, כי בהעדר תיעוד ברשומה רפואית על טנטון לפני שהמערער חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, אין מקום להכיר בטנטון כ"פגיעה בעבודה", בהתאם להוראות החוק.

הרקע העובדתי:

2.         המערער יליד 1949, עבד כמכונאי מטוסי סילון בתעשייה האווירית ועסק בשיפוץ ובתחזוק מטוסים במשך כ-36שנים, וזאת עד לפרישתו לפנסיה.

            המערער המציא אישור התעשייה האווירית, כי עסק בעבודה זו מ-3.9.70 ועד 31.12.06.

            עוד בטרם החל המערער לעבוד בתעשייה האווירית, הוא שירת בחיל האוויר בשנים 1967-1970, כמכונאי מטוסי סילון.

3.         המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל וכן בטנטון כ"פגיעה בעבודה". התביעה הוגשה בתאריך 27.3.08.

            תביעתו להכרה בליקוי השמיעה התקבלה, אולם תביעתו להכרה בטנטון כ"פגיעה בעבודה" נדחתה, במכתב דחייה מתאריך 28.5.08, בנימוק, כי הוא לא הוכיח פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.

4.         המערער הגיש תביעתו לבית-הדין האזורי ובכתב התביעה טען, כי הוא לא התלונן על טנטון לפני שחדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, מהטעם שהוא לא נשאל על כך.

בנוסף לכך, צירף המערער אישור של ד"ר ראובן גרטלר, מומחה למחלות אף אוזן גרון, אשר בו צוין, כי ידוע שעובדים בתנאי רעש חזק, לא שמים לב לטנטון בגלל המיסוך שגורם רעש הרקע שמטשטש את הטנטון, ודווקא לאחר הפרישה מהעבודה, הטנטון בולט ומפריע יותר גם בשעות היום.

למעשה, טענתו של המערער בכתב תביעתו בבית-הדין האזורי היתה, שלמרות העדר מחלוקת על כך שאין רישום ברשומה רפואית על טנטון, לפני פרישתו של המערער לפנסיה, יש להכיר בטנטון כ"פגיעה בעבודה", שכן תוצאה אחרת הינה בלתי מוצדקת.

5.         המערער בתצהיר העדות הראשית שהגיש בבית-הדין האזורי העיד:

"לא התלוננתי על טנטון כפי שפקיד התביעה כותב במסמך הדחיה, כי לא נשאלתי בעניין זה" (עיין סעיף 5 לתצהיר המערער).

            המערער אף אישר, כי כל אשר אמר לחוקר המוסד לביטוח לאומי בהודעתו לחוקר, ב-14.4.08, הינו נכון.

בהודעתו לחוקר מסר המערער, כי החל לחוש לפני כשנתיים וחצי בצפצופים חזקים באוזן שמאל, צפצופים שלוו בסחרחורות ואז פנה לרופא משפחה בקופת חולים כללית והופנה לרופא אף אוזן גרון, ואף ניתנו לו כדורים נגד הסחרחורות .

המערער אף ציין בהודעתו לחוקר, כי לאחר מכן פנה לרופא פרטי, והוא זה שאמר למערער, כי פגיעתו בשמיעה הינה כתוצאה מעבודתו בתעשייה האווירית.

המערער אינו טוען בתצהירו, כי פנה לרופא כלשהו והתלונן על טנטון לפני מועד פרישתו לפנסיה, ואותו רופא לא רשם את תלונותיו, אלא טענתו הינה שהוא לא נשאל בעניין הטנטון לפני פרישתו לפנסיה.

גם באישורו של ד"ר גרטלר, שהוגש מטעם המערער, בבית-הדין האזורי, לא הופיעה טענה עובדתית כלשהי, כי המערער התלונן על טנטון לפני פרישתו לפנסיה, אלא מצוין, כי עניין הטנטון לא נבדק כלל בדף האנמנזה של המחלקה לרפואה תעסוקתית, וכי המערער לא התלונן על כך מאחר ולא נשאל.