פסק-דין בתיק עב"ל 21978-03-11

השופט אילן סופר

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב מיום 6.2.11 (השופטת אורנית אגסי, ונציגת ציבור גב' רחל הרצוג; ב"ל 1241/10), אשר דחה את תביעת המערערת לדמי פגיעה.

2.         המערערת עבדה כפקידה, וביום 10.9.09 הגישה תביעה לדמי פגיעה מהמשיב בגין פגיעה ביד ובכתף ימין. תביעת המערערת נדחתה על ידי המשיב, ובעקבות זאת הוגשה תביעתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. המערערת טענה כי יש להכיר בליקויים ביד ובכתף ימין כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה, ולחילופין בשל התרחשות אירוע תאונתי בעת שיפוץ המשרד והרמת משא כבד תוך כך.

פסק דינו של בית הדין האזורי

3.         בית הדין קמא דחה את התביעה, בקובעו כי המערערת לא הוכיחה כי באופי עבודתה יש משום אירועים קטנים חוזרים ונשנים על פי תורת המיקרוטראומה שיכלו לגרום לנזק בכתפה. בנוסף קבע בית הדין כי לא הוכח כי התקיים ארוע תאונתי אשר גרם לפגיעה בכתף.

            בית הדין התייחס לריבוי הגרסאות שהוצג על ידי המערערת, אשר מחד טענה כי מדובר באירוע תאונתי, אולם מאידך טענה כי הפגיעה הינה תוצאה של לחץ מצטבר במהלך החודשים שקדמו להגשת התביעה, בתפקידה כפקידה.

            מעדות מעסיקה של המערערת בפני בית הדין קמא עלה כי המערערת עסקה בעבודות הקלדה ותיוק. בית הדין ציין עוד כי המעסיק סיפר שתלונותיה של המערערת על כאבים בכתפה היו ממושכות.

            גרסה אחרת שהציגה המערערת בתצהירה היתה כי הכאבים פרצו כתוצאה מסחיבת קלסרים והזזת רהיטים במהלך שיפוצים של המשרד. גרסת השיפוצים לא הוזכרה קודם לכן, ועל כן לא התקבלה על ידי בית הדין.

            בית הדין מצא כי בשקילת מכלול העדויות, לא נמצאה תמיכה לגרסת המערערת, לא נמצאה ראייה אובייקטיבית לגבי עבודות השיפוץ להם טענה, ומכאן שלא הוכחה תשתית עובדתית לקיומו של אירוע תאונתי או לקיומה של מיקרוטראומה.

הערעור

4.         המערערת טענה בהודעת הערעור כי שגה בית הדין קמא שלא נתן אמון בגרסתה, ובכך שלא התייחס לרושם המהימן שהותירו בעדותם המערערת והעד מטעמה.עוד טענה המערערת כי אמנם מסרה מספר גרסאות, אולם מדובר בגרסאות משלימות אשר יחד מהוות את התיאור המלא של האירועים נשוא התביעה. לגרסת המערערת, כאמור בתצהירו של המעסיק, השיפוצים במשרד נערכו בחודשים ינואר ופברואר 2009, בהתאם לכך פרצו כאביה בחודש פברואר 2009, והתעצמו בחודש מרץ 2009.

            כמו כן, אין לזקוף לחובת המערערת את העובדה שבשלבים שונים של ההליך התמקדה בפנים שונים של התיאור העובדתי, על פי מה שנדמה כחשוב יותר בכל עת, וזאת בהעדר ידע משפטי מצידה.

            לגרסת המערערת אין לקשור קיומו של תיעוד רפואי קודם לגבי כאבים בכתף לאירועים נשוא התביעה, שכן מאז חודש יולי 2007 לא קיים תיעוד כזה, דהיינו שנה וחצי לפני מועד השיפוצים במשרד. ההחרפה המשמעותית של מצבה של המערערת סמוך לשיפוצים מלמדת על קיומו של קשר סיבתי בין האירועים. משכך טענה המערערת כי יש לקבוע כי היא יחד עם  העד מטעמה מסרו עדות מהימנה, שוטפת ובהירה, ומכוחה יש לקבוע כי המערערת נפגעה הן בדרך של מיקרוטראומה והן בדרך של אירוע תאונתי.

5.         ביום 22.2.12 התקיים בפנינו קדם ערעור בתיק, במהלכו הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על סמך כל המצוי בתיק, לרבות הטיעון בעל פה, ולאחר הגשת סיכומים על ידי כל אחד מהצדדים.

            המשיב טען בסיכומיו כי הוא סומך ידו על פסק דינו של בית הדין קמא, וכי יש לאשרו מטעמיו. לטענת המשיב מדובר בערעור כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין קמא, והתרשמותו של זה מהעדויות והראיות שהובאו בפניו. בנסיבות אלו אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, אלא במקרים חריגים, והמערערת לא הראתה טעם חריג המצדיק התערבות מסוג זה.

            המשיב טען עוד כי מכלול המסמכים הרפואיים הקיימים בתיקה של המערערת  מלמד כי המערערת פנתה פעמים רבות בתלונה על כאבים בכתפה, גם לאחר יולי 2007, ובמהלך שנת 2008. זאת ועוד, התיעוד הרפואי מהמועד הסמוך למועד הפגיעה הנטען אינו תומך בגרסת המערערת, והאיזכור כי מדובר בתאונה בעבודתה מופיע רק ביום 9.6.09.

            עוד טען המשיב כי גם בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה שהגישה המערערת ביום 10.9.09 לא צויין תאריך מסויים של פגיעה, אלא כי הפגיעה הינה תוצאה של עומס ולחץ מצטבר בחודשים האחרונים.

            המשיב טען עוד כי קיימות סתירות בין הגרסאות השונות שהציגה המערערת, אשר בית הדין קמא עמד עליהם בפסק דינו, וכי לא הוצגו ראיות אובייקטיביות, התומכות בגרסת המערערת כמו למשל חשבוניות מתקופת השיפוצים וכד', ומכאן שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי.

            נוסף על כך טען המשיב כי לא הוכחה קיומה של תשתית עובדתית למיקרו טראומה, שכן המערערת לא הצביעה על פגיעות זעירות שנגרמו לה במהלך עבודתה שכל אחת תרמה נזק זעיר שהצטבר לכדי פגיעתה.