פסק-דין בתיק עב"ל 17318-05-11

השופטת לאה גליקסמן :

1.     ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 4462/05; השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר בנדה משה ומר אברהם בקשי), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בעינו הימנית כפגיעה בעבודה. ההליך בפנינו הוא ערעור שני בעניינו של המערער.

2.     בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק, לרבות השלמת טיעון שהוגשה לאחר דיון קדם ערעור. 

הליכים קודמים:

ההליך בבית הדין האזורי:

3.     המערער הגיש תביעה להכרה באירוע מיום 12.9.04 כפגיעה בעבודה. לטענת המערער בכתב התביעה (סעיף 8.1 לכתב התביעה) קיבל מכה חזקה באזור עין ימין, פנה באותו יום לבית החולים ואובחן כסובל מהיפרדות רשתית.

4.     בכתב ההגנה הכחיש המוסד לביטוח לאומי התרחשות אירוע תאונתי  ביום 12.9.2004, ובנוסף לכך טען כי אין קשר סיבתי בין מחלת המערער לבין עבודתו; מחלת המערער היא מחלה טבעית; השפעת העבודה פחותה בהרבה מנתוניו האישיים של המערער.

5.     בשלב ראשון דן בית הדין האזורי בשאלה אם התרחש אירוע תאונתי ביום 12.9.2004 וקבע בהחלטתו מיום 5.4.2006 כך:

הגם שנמצאו בגרסתו [של המערער] סתירות, באשר לעצם קרות האירוע, והגם שהתובע לא סיפר בחדר מיון ולא סיפר למעסיק על מכה שקיבל באותו יום, בכל זאת, ולו מן הספק, מצאנו לקבל את גרסתו בחלקה והננו קובעים את העובדות כדלקמן, שיועברו למומחה הרפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי:

א.        המערער, יליד 1947, עובד כאיש אחזקה.

ב.         ביום 12.9.04, בסביבות השעה 13:00, עת שצבע משקופים על גבי פיגום, מתחת למזגן בולט, קיבל מכה קלה ממזגן באזור העין (להלן- "האירוע בעבודה").

ג.         עקב כך, חש לדבריו כאילו גוף זר נכנס לו לעין.

ד.         בהמשך טופל בחדר מיון ושם סיפר על תחושת גוף זר בעין.

6.     חוות דעתו של המומחה הרפואי ד"ר פרידלנדר:

6.1.                     בית הדין האזורי מינה את ד"ר שמואל פרידלנד כמומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת רפואית. ד"ר פרידלנד נתן את חוות דעתו לאחר שהועברו לעיונו המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לעניינו של המערער, וכן חוות דעת של פרופ' מרין מטעם המערער וחוות דעת החתומה על ידי ארבעה מומחים מאיגוד רופאי העיניים שהוגשה מטעם המוסד לביטוח לאומי.

6.2.                     בתשובה לשאלה האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין האירוע שאירע בעבודתו של המערער ביום 12.9.04, לבין הפרדות הרשתית שאובחנה באותו יום, כמפורט במסמכים הרפואיים השיב ד"ר פרידלנדר:

התשובה לשאלה זו הינה שאלת המפתח בתיק זה. לפנינו אדם שבעת עבודתו בצביעה הופיעה הפרדות רשתית בעינו הימנית שהתבטאה בתחושת צל שחור מול העין ולכן פנה ואושפז בבית החולים תל השומר. לטענתו ניכנס לו גוף זר לעין. בגיליון הקבלה הסעודי של מחלקת העיניים בשיבא מצאתי לאמור כי הוא התלונן על תחושת גוף זר שהוקלה לאחר ששטף את העין. לא צוין בשום מקום שנחבל בצורה קלה או קשה כלשהיא. השאלה הזו נדונה פעמים רבות בבתי הדין לעבודה ואף אני התייחסתי לכך במספר חוות דעת שנכתבו בעבר. בדיוק עקב בעיתיות זו נידרש איגוד רופאי העיניים והתייחס ספציפית לבעיה בנייר עמדה שחיברו מיטב מומחי העיניים העוסקים בתחום זה.

מסקנתם הייתה ברורה ונוסחה כדלקמן "הספרות הרפואית והניסיון הקליני שוללים קשר אפשרי בין הופעת הפרדות רשתית וחבלה לראש או לגוף או מאמץ גופני, ללא חבלה ישירה לגלגל העין!!" ועוד כתבו "ברור ומקובל כי חבלה קהה ישירה לגלגל העין יכולה לגרום לקרעים והפרדות רשתית; יש לזכור שכדי להוכיח כי הפרדות הרשתית נגרמה מפגיעה ישירה לעין חייב להיות תיעוד של הממצאים בעין המעידים על החבלה: כגון בצקת או דימום בעפעף או בלחמית, שריטה או צלקת בקרנית, שטף דם בלשכה הקדמית של העין, פגיעה בקשתית וכו'..".

קראתי בתשומת לב את התיעוד הרפואי שבתיק. לא מצאתי כל עדות לתיעוד פגיעה שכזו וגם לא לתלונה שכזו מצד התובע ביום קבלתו לאשפוז. כל הגורמים הללו נבדקו ותוארו כתקינים בקבלתו לאשפוז בבית החולים שיבא.