עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
15840-08-11
24/04/2013
|
בפני השופט:
1. ורדה וירט ליבנה
2. השופטת לאה גליקסמן
3. השופט אילן איטח
|
| - נגד - |
התובע:
עמי חי צפריר
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ענבל לש
|
| פסק-דין |
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; ב"ל 15759-11-10), מיום 4.7.11, ובו נדחתה תביעת המערער לתבוע אם יש לחשב את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו עקב הפגיעה בשתי כפות ידיו, לפי השיטה האריתמטית.
2. בפתח הדברים נעיר, כי מדובר בערעור על וועדה רפואית מדרג ראשון, שאינה בסמכותו של בית הדין. הדרך הנכונה הייתה כי המערער יגיש ערעור בפני הוועדה לעררים, ועל החלטתה יכול היה לפנות בערעור לבית הדין האזורי. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, מאחר והנושא לא הועלה ולא נטען על ידי מי מהצדדים, ובשים לב לשאלה המתעוררת, החלטנו להכריע לגופו של עניין.
3. למערער נקבעו על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון (נפגעי עבודה), 10 אחוזי נכות ליד ימין ו-10 אחוזי נכות ליד שמאל, לפי סעיף ליקוי 31(4)(א)(II). לפי תקנה 11(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (
להלן: תקנות הביטוח הלאומי), הוועדה שיקללה את שני סעיפי הליקוי וקבעה נכות משוקללת בשיעור של 19%. לטענת המערער, אין מקום לשקלל את אחוזי הנכות, אלא יש לצרף אותם אריתמטית, כי מדובר באיבר זוגי, ולכן יש לקבוע לו דרגת נכות של 20%.
לטענת המערער, כך נוהגים במקרה של קביעת דרגת נכות לצורך מס הכנסה, לפי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש"ם-1979 (
להלן: תקנות מס הכנסה). המערער מדגיש כי אחוזי הנכות לפי תקנות מס הכנסה, נקבעים לפי תקנות הביטוח הלאומי, ואין כל סיבה לחישוב שונה של דרגת הנכות בגין שתי הידיים. המערער נסמך על הודעה על הסכם פשרה, בעניין פנחס כחלון (בג"ץ 2268/95), שלטענתו תומך בעמדתו.
4. לאחר ששמענו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי יישם נכונה את הוראות תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי באשר לאופן חישוב הנכויות. מקום בו החישוב צריך להיות אריתמטי כאשר מדובר בנכות של איבר זוגי, הדבר מצוין מפורשות בתקנות (פריטי ליקוי 53 ו-74).
5. גם אם לצורכי תקנות מס הכנסה, נערך על ידי הוועדה הרפואית חישוב אריתמטי, אין בכך כדי לחייב את הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ותקנותיו.
6.
סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
7. נציין כי בהסכמת הצדדים כמפורט בפרוטוקול, הדיון התקיים במותב חסר, בהעדרו של נציג הציבור "שהוזמן ולא בא".
ניתן היום, ז' אייר תשע"ג (17 אפריל 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
ורדה וירט-ליבנה,
שופטת, אב"ד
|
|
לאה גליקסמן,
שופטת
|
|
אילן איטח,
שופט
|
|
|
מר איתן כרמון,
נציג ציבור (עובדים)
|
|
|
|