ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
4591-07
07/07/2008
|
בפני השופט:
1. י' גריל ס. נשיא [אב"ד]
2. ע' גרשון
3. א' קיסרי
|
| - נגד - |
התובע:
אבו דבוס סאלח
עו"ד ח. מרזוק
|
הנתבע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד יוסף אסולין
|
| פסק-דין |
א. הערעור שבפנינו הוא על פסק-דינו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופט מר ג' נאסר) מיום 3.5.07, ב-ת.א. 1864/98, לפיו חייב בית-משפט קמא את המשיבה לפצות את המערער בסכום של 96,000 ש"ח בגין נזקיו לעבר ולעתיד, עקב תאונת דרכים מיום 13.5.96.
ב. המערער יליד 16.11.1976, נחבל בראשו בתאונה הנדונה והוא איבד את הכרתו.
בבית החולים רמב"ם, שם אושפז המערער עד 20.5.96, אובחנו אצל המערער שברים בגולגולת משמאל, ודימום תת-עכבישי.
ג. מומחה רפואי מטעם בית-המשפט בתחום הנפשי, ד"ר ר. מירז, קבע בחוות דעתו מיום 23.10.01 שמתיאור עברו של המערער עולות הפרעות התנהגותיות והתנהגות אנטי-סוציאלית מגיל צעיר. המומחה התרשם מקיומה של הפרעת אישיות גבולית. תפקודו של המערער גם לפני התאונה היה לקוי מאוד.
לדעת ד"ר מירז לא נותרה למערער נכות פסיכיאטרית עקב התאונה.
ד"ר מירז הוסיף שהואיל והמערער מתלונן על כאבי ראש, שייתכן ומשפיעים על עצבנותו, הוא ממליץ להפנות את המערער לבדיקה על-ידי נוירולוג כדי לקבוע האם יש סיבה לקבוע לו אחוזי נכות.
ד. בית המשפט אכן מינה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, ד"ר רון פלד, אשר קבע בחוות דעתו מיום 28.1.03 שמנתוני הפציעה אפשר להבין שחבלת הראש היתה משמעותית עם זעזוע מוח ונזק מוחי.
בפני המומחה התלונן המערער על כאבי ראש, סחרחורות והפרעות שינה. ב-CT מוח מיום 29.12.02 נתגלתה פגיעה מוחית פרונטלית משמאל. אזור הפגיעה המוחית קדמית משמאל מתאים למקום החבלה והשברים בגולגולת בתאונה.
על יסוד כל אלה, קבע ד"ר רון פלד למערער 10% נכות לצמיתות לפי סעיף 29(11) של מבחני הנכות, מותאם לסעיף 34(ב) של מבחנים אלה.
ה. לאחר שמיעת הראיות שבמהלכן גם נשמעה עדותו של הפסיכיאטר, ד"ר ר. מירז, ניתן פסק-דינו של בית-משפט קמא, בו צויין, בין היתר, שתדפיס המירשם הפלילי מצביע על הרשעות חוזרות ונשנות של המערער, שאף העיד בפני בית-משפט קמא שריצה תקופות מאסר שונות בגין עבירות סמים, וכן ריצה תקופת מאסר של מספר חודשים בהיותו בן .18.
המערער גם העיד שמאז נפגע בתאונה אין הוא עובד (עדותו נשמעה ביום 28.6.06), משמע, כעשר שנים לאחר התאונה.
אשר לעדותו של המומחה בתחום הנפשי, ד"ר ר. מירז, קבע בית-משפט קמא שלא נתגלו סתירות או קשיים בחוות דעתו, ולכן לא ראה בית-משפט קמא סיבה לחרוג מן האמור בחוות דעתו.
בית-משפט קמא קבע שלא ניתן לקבל את טענת התובע לפיה אינו מצליח להשתלב בעבודה כלשהיא חרף השנים הרבות שחלפו מאז התאונה.
על כך הוסיף בית-משפט קמא את עברו הבעייתי של המערער, שגם הוזכר בחוות דעתו של הפסיכיאטר, ד"ר ר. מירז, ולכן אין מקום למסקנה שהמערער היה בעברו איש עבודה.
ו. בגין הפסדי שכר בעבר קבע בית-משפט קמא פיצוי בגין הפסד שכר מלא למשך 12 חודשים לפי 2,000 ש"ח לחודש = 24,000 ש"ח, ובגין הפסד שכר חלקי במשך השנים הנוספות עד מועד פסק-הדין: פיצוי גלובלי של 7,000 ש"ח.
לעניין הפסד שכר בעתיד קבע בית-משפט קמא פיצוי גלובלי של 40,000 ש"ח וזאת בשים לב לגילו של המערער, הנכות הנוירולוגית של 10%, וכן ההשפעה התפקודית של נכות זו, ובשים לב לעברו התעסוקתי של המערער.
על כך הוסיף בית-משפט קמא פיצוי של 5,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה ועזרת צד ג', וכן פיצוי של 20,000 ש"ח בגין נזק שאיננו ממוני (לפי 10% נכות רפואית לשמונה ימי אישפוז), בסה"כ 96,000 ש"ח, שמהם יש להפחית את התשלום התכוף.
ז. על פסק-דין זה מונח בפנינו ערעורו של המערער הטוען כי יש בפיצוי שנפסק כדי לקפחו.
תמצית טיעוניו של המערער: