פסק-דין בתיק עא 3772/06

א.         הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת. נאות-פרי) מיום 13/9/06 בת.א 16742/04 שלפיו נדחתה בחלקה תביעתו של המנוח כנגד המערערת וזאת בגין שכר טרחת עו"ד על תגמולי המוסד לביטוח לאומי, ואולם התקבלה תביעתו של המנוח כנגד המערערת והיא חוייבה להחזיר לו שכר טרחה בסכום של 40,016 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מינואר 2004.

ב.         העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המנוח, חנניה אסור ז"ל (להלן: "המנוח") לקה בהתקף לב במהלך יום עבודתו בתאריך 14/3/95.

עקב התקף זה פנה המנוח אל המערערת על מנת שזו תייצג אותו בשני הליכים: הן כנגד המוסד לביטוח לאומי והן כנגד מעבידו.

ביום 10/12/95 נחתם הסכם שכר הטרחה המתייחס ל:

"תביעה נגד ביטוח לאומי ותביעה נגד המעביד התקף לב 14/3/95"

גובה שכר הטרחה נקבע בהסכם זה כדלקמן:

"20% + מע"מ מביטוח לאומי ומהתביעה נגד המעביד. מתשלומי ב.ל. עד גיל 70"

ג.          את תביעתו כנגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה הגיש המנוח בעצמו, אך ביום 17/10/95 דחה הביטוח הלאומי את תביעתו בנימוק שהאירוע איננו בגדר תאונת עבודה. לאחר מכן פנה המנוח למערערת וזו הגישה ערעור על החלטה זו ועקב הערעור הכיר המוסד לביטוח לאומי באירוע כתאונת עבודה.

תחילה קבע המוסד לביטוח לאומי למנוח נכות בשיעור של 10% בלבד, ואולם לאחר הגשת ערר העמידה הוועדה הרפואית לעררים את נכותו של המנוח על 25%.

ד.         באשר להליכים המשפטיים כנגד המעביד: המערערת הגישה בשמו של המנוח תביעה לפיצויי נזיקין בשנת 1999 כנגד המעביד בגין נזקיו עקב התקף הלב.

בתאריך 12/6/03 קבע בית משפט השלום במסגרת ת"א 29723/99 כי המעביד נושא בחבות בנזיקין כלפי המנוח ופסק את הפיצוי המגיע למנוח בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי ותשלומי הפנסיה, כך שהסכום לתשלום שנפסק לזכות המנוח היה 169,286 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד ומע"מ והחזר אגרת בית משפט. שיעור שכר הטרחה כולל מע"מ על פי פסק דינו הנ"ל של בית משפט השלום בעניין תביעת הנזיקין כנגד המעביד הסתכם ב-40,016 ש"ח.

ה.         המעביד הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ובמקביל הגיש המעביד בקשה לעיכוב תשלומו של פסק הדין. ביום 9/12/03 החליט בית משפט השלום ש-20% מתוך הפיצוי יעוכב בידי המערערת ואילו 80% יועברו לידי הלקוח.

המערערת הפקידה 20% מסכום פסק הדין בחשבון נאמנות עד להכרעה בערעור, כפי שנקבע בהחלטה לעיכוב ביצוע.

מתוך יתרת סכום פסק הדין הפחיתה המערערת את שכר הטרחה כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום - 40,016 ש"ח, שאותו גבתה עבור עצמה וכן גבתה סכום נוסף של 52,095 ש"ח בגין טיפולה בהליך כנגד המוסד לביטוח לאומי, כך שבסך הכל גבתה המערערת מן המנוח את הסכום של 92,011 ש"ח ואילו את היתרה של 77,450 ש"ח העבירה למנוח.

ביום 1.4.04 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש המעביד כנגד חיובו על פי פסק הדין של בית משפט השלום. ערעורו זה של המעביד אכן התקבל ובית המשפט המחוזי קבע שאין המעביד נושא באחריות לאירוע התקף הלב של המנוח, והתביעה נדחתה.

נוכח פסק דין זה דרש המעביד שהמנוח ישיב לו את הסכומים ששולמו לו, אך ביום 11.6.04 הוחזר למעביד על ידי המערערת הסכום שעוכב בלבד (דהיינו, 20% שבית משפט השלום הורה על עיכובם) ולכן פתח המעביד בהליכי הוצל"פ כנגד המנוח.

ו.          המנוח הגיש את תביעתו כנגד המערערת בטענה שזו גבתה ממנו שכר טרחה בסכום העולה על 170,000 ש"ח וזאת בגין שני ההליכים גם יחד, ולטענתו מדובר בסכום שערורייתי, מוגזם ביותר, ללא יחס לשעות העבודה שהושקעו, בניגוד להסכם שכר הטרחה הכתוב, הסכם שנחתם לטענת המנוח בתנאי עושק וכפיה.

המערערת טענה לעומת זאת שכל הסכומים נגבו מן המנוח לפי הוראות ההסכם שהמנוח הבין את תכנו והסכים לו. עוד הוסיפה המערערת ששכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% הוא שכר טרחה מקובל בתחום הנזיקין.