ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
3474-01
31/08/2005
|
בפני השופט:
יהודית שטופמן
|
| - נגד - |
התובע:
1. דידי מור
2. אברהם רזיאל
3. יקי אללוף
4. בועז חריף
5. זכריה אלחיל
6. זיווה בן דרור
עו"ד חדד יצחק ז'ילבר
|
הנתבע:
גד כרמלי
עו"ד ערן שמעוני
|
| פסק-דין |
א. בפני ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בכפר סבא (כב' הרשם א' באומגרט (כתוארו אז)) מיום 27.11.2001, בה קיבל ראש ההוצאה לפועל את טענות המשיב במסגרת דיון ב"טענת פרעתי".
ב.
עיקרי העובדות הצריכים לענין:
המערערים הינם תושבי המועצה המקומית אבן יהודה וכיהנו במועדים הרלוונטיים כחברי המועצה המקומית.
המשיב כיהן במועדים הרלוונטיים כראש המועצה המקומית אבן יהודה.
ביום 9.4.1998 הגישו המערערים המרצת פתיחה בבית משפט השלום בנתניה (ה.פ. 449/98), בה עתרו לקבלת סעד הצהרתי לפיו בטל ההסכם שנכרת בין המועצה המקומית אבן יהודה באמצעות המשיב, ראש המועצה המקומית דאז, ובין פלוני, מר עולש סופר, בקשר עם ארגון אירועי יום העצמאות באותה שנה, תוך חריגה ממסגרת התקציב שאושרה בהחלטת המועצה (נספח "א" לתיק מוצגי המשיב).
בסמוך להגשת התובענה עתרו המערערים לצו מניעה זמני וצו כאמור ניתן.
ביום 27.4.1998 הוסכם בין הצדדים לתובענה כדלהלן:
"שמענו הצעת ביהמ"ש, יוסר צו המניעה, והיה ויתברר לאחר החגיגות שהוצאו סכומים שלא כחוק, או שלא עפ"י צו המועצות המקומיות או החלטות המועצה החוקיות שניתנו עד היום, ישלם ראש המועצה מכיסו את ההפרש. ההחלטה אם הוצאו כחוק או לא כחוק, תינתן על ידי ביהמ"ש. ראש המועצה יתן דו"ח כספי מלא, לעותרים, על כל ההוצאות של אירועי יום העצמאות, יום הזיכרון יום השואה, וגם ההתחייבויות שנעשו בנושאים אלה תוך 60 יום מיום העצמאות. כל החסויות ככל שתהיינה תהיינה לפי החוק. יקבע מועד לתזכורת לאחר המועד הנ"ל ואם לא יניעו את ביהמ"ש לפעול עד אותו יום ימחק גם התיק העיקרי. ביהמ"ש יחליט בעניין הוצאות ואגרה בישיבה הבאה."
(נספח "ב" לתיק מוצגי המשיב)
בו ביום ניתן להסכמה האמורה תוקף של החלטה על ידי כבוד השופט א' רצ'בסקי (להלן:
"החלטת החיוב").
בסמוך ולאחר שנערך חישוב סכום החריגה מתקציב אירועי יום העצמאות באבן יהודה, פנו המערערים לבית משפט השלום בנתניה בבקשה לחייב את המשיב לשלם לקופת המועצה סך של 330,612 ש"ח המהווים את ההפרש בין הסכום אותו אישרה המועצה לבין הסכום אותו הוציא המשיב על פי דין וחשבון שהגיש המשיב עצמו (הפ 151/98).
ביום 15.4.99 ניתן פסק דין בו דחה בית המשפט (כב' ס. הנשיא, השופט רצ'בסקי) את בקשת המערערים וקבע "
שהתיק יחשב בשלב זה כגמור".
המערערים ערערו על פסק הדין האמור לבית המשפט המחוזי (עא 1900/99), שקבע בפסק דינו, כדלהלן:
"יתכן והיינו נוטים לקבל את גישתו של עו"ד רוזובסקי ולהורות על הגשת תביעה חדשה, אלולא הצהיר בפנינו, בהגינותו הרבה פרקליט המערערים, כי איננו עותר לשום סעד החורג ממסגרת הסעדים ההצהרתיים בתובענה זו. דהיינו - הפרקליט הנכבד מצהיר, כי המשך ההליך יצומצם להצהרות הבאות:
א. על בית המשפט לבדוק ולהצהיר אם הייתה חריגה ממסגרת תקציב החגיגות.
ב. אם הייתה חריגה שכזאת - מהו סכום החריגה".
המערערים שבו ופנו לבית משפט השלום בנתניה כדי שזה יכריע בשאלות הדורשות הכרעה בהתאם לקבוע בפסק הדין בע"א 1900/99.
ביום 21.12.2000 ניתן פסק דין (כבוד סגן הנשיא השופט רצ'בסקי) בה.פ. 151/98 (להלן: "
פסק הדין המצהיר"), ובו נקבע שאכן הייתה חריגה מתקציב אירועי החגיגות וכי שיעור החריגה עומד על סך של 329,000 ש"ח (נספח "ו" לתיק מוצגי המשיב).
משניתן פסק הדין המצהיר פתחו המערערים בהליכי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא (תיק הוצל"פ מס' 3-01-02390-17) לגביית הסכום שנקבע בפסק הדין המצהיר (להלן:
"תיק ההוצל"פ").