ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
3441-06
27/02/2008
|
בפני השופט:
1. י' שנלר-אב"ד
2. ד"ר ק' ורדי
3. ר' לבהר שרון
|
| - נגד - |
התובע:
חיא דוד
עו"ד הרפז
עו"ד נוה
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. דקלה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד יחיאל
|
| פסק-דין |
השופט ד"ר קובי ורדי:
1. ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בת"א (כבוד השופט הראל) מיום 20/9/02 בת.א 32740/04 בו נדחתה תביעת המערערת לתגמולי ביטוח מהמשיבות.
2.
המוסכמות, המחלוקות וטענות הצדדים
אין מחלוקת שהמערער עשה ביטוח אצל המשיבות (עפ"י פוליסה משופרת) לנוסעים לחו"ל מיום 1/3/01 עד 31/5/01 (נספח א' לתביעה (להלן:
"הפוליסה") הנקראת "כללית חו"ל" הכוללת בין היתר ביטוח תאונות, מוות ונכות.
אין מחלוקת שהמערער נפגע ביום 29/4/01 בתאונת דרכים שארעה בעת שהותו בתאילנד, בין היתר, בלסת וברגל. אחרי שהייה בבית חולים בתאילנד אושפז במשך מספר ימים בבי"ח בארץ ונכותו עפ"י המל"ל נקבעה בשיעור של 75% (לפי טענת המערער), 42% ואח"כ 49% (לפי טענת המשיבה) ו-46.45% (לפי המומחים הרפואיים שמונו בתיק).
מכל מקום, אין מחלוקת ואף לא נטען ע"י המערער שנגרם לו אובדן מוחלט של איבר מגופו.
אין מחלוקת גם שבגין כל ההוצאות הנלוות לתאונה (אשפוז, החזרה ארצה שלו ושל מלוויו וטיפולים רפואיים בארץ ובחו"ל) קיבל המערער פיצוי מחברת הביטוח (בסך של כ-80,000 ש"ח).
אין גם מחלוקת כי עפ"י הפוליסה קיים פיצוי למבוטח בגין נכות צמיתה הנגרמת למבוטח כתוצאה מתאונה.
המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי זכאותו של המערער לתשלום בגין נכותו עפ"י הפוליסה.
"נכות צמיתה" מוגדרת בפוליסה:
"פירושה אבדן מוחלט, אנטומי או פונקציונלי של איבר או של גפה או חלקיהם, אשר אירע עקב תאונה".
ב"
סיכונים המכוסים" לגבי "
תאונה" נאמר בפוליסה, כי במקרה של תאונה אשר תהווה גורם ישיר ומיידי לנכות צמיתה של המבוטח, תשלם חברת הביטוח בישראל פיצוי בהתאם לאחוזים המפורטים בפוליסה בסעיף א' ג' לפי איברים, אחוזים הנעים בין 3% (אצבע רגל אחת) ל-100% (שתי עיניים).
כן נאמר בסעיף 1א.ד לפוליסה לגבי הסיכונים המכוסים:
"במקרה של נכות צמיתה אשר לא צויינה בסעיף א.ג לעיל, פיצוי ששיעורו יקבע באופן יחסי את דרגת הנכות בהשוואה לנכות מקבילה מבחינת היקפה ואשר צויינו לעיל מבלי להביא בחשבון את מקצועו של המבוטח".
סכום הביטוח המירבי למבוטחים מעל גיל 16 ועד גיל 65 בגין נכות צמיתה הינו עפ"י הפוליסה המשופרת, לגירסת המערער 26,200 דולר, כשהפיצוי במקרה של נכות צמיתה למבוטח הינו בהתאם לאחוזים המפורטים, מסכום הביטוח הנ"ל.
המערער, התבסס בתביעתו על סעיף 1א' ד' לפוליסה הנ"ל ולטענתו, מכיוון שנקבעו לו 75% נכות הוא זכאי לפיצוי ששיעורו יקבע באופן יחסי, דהיינו 75% מ-26,250 דולר שהם 19,875 דולר. בהמשך, לאור קביעות המומחים הרפואיים שמונו, העמיד את תביעתו על 46.45% מהסכום הנ"ל.
לעומתו, טוענת המשיבה, כי הפוליסה חלה על נכות צמיתה במקרה של אובדן מוחלט, אנטומי או פונקציונלי של איבר או של גפה, שרק במקרה כזה, מדובר בנכות צמיתה לגביה מקבלים פיצוי לפי הפוליסה, לפי הטבלה של האיברים.
סעיף 1א' ד' מתייחס למקרה של אובדן מוחלט של איבר שאינו מופיע ברשימת האיברים הנקובים בטבלה זו, שאז ייקבע שיעור הפיצוי בהתאם לנכות מקבילה, אך הפוליסה לא מכסה פיצוי בגין נכות שאינה אובדן מוחלט של אבר או גפה, כמו במקרה דנן.
3.
פסק הדין של בית משפט קמא
בית משפט קמא קיבל את פרשנות המשיבה לגבי הפוליסה. דהיינו, שעל מנת לקבל פיצוי עפ"י הפוליסה יש צורך באובדן מוחלט, אנטומי או פוקנציונלי, של איבר מאיברי גופו ועל כן לא מדובר ב"נכות צמיתה". לא מדובר במקרה של אי בהירות או סתירה, שאז יש לפרש את הפוליסה כנגד המנסח, אלא במקרה של פוליסה ברורה.