פסק-דין בתיק עא 2984/02

כבוד סגן הנשיא, השופט י. זפט:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת דפנה גבע) מיום 12.9.02 בתיק אזרחי 62670/95 בו נדחתה על הסף תביעה כספית שהגישה המערערת נגד המשיבה בשל כך שהתביעה התיישנה.

עניינה של התביעה השבת כספים ששולמו על ידי המערערת למשיבה על פי חוזה מכר של דירה מיום 29.3.81, שבוטל על ידי המשיבה עקב הפרתו על ידי המערערת, לאחר שהמערערת שילמה 66% מהתמורה (45,830$).

בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי הודעת הביטול נשלחה על ידי המשיבה ביום 4.10.83 ועל כן עילת התביעה, שהוגשה בשנת 1995, התיישנה כ-5 שנים לפני הגשת התביעה.

דיון בטענת ההתיישנות מחייב קביעת ממצא בשאלה מה המועד בו קמה למערערת זכות התביעה, שכן ממועד זה מתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות.

בתביעה להשבה בעקבות ביטול חוזה, קמה לתובע עילת ההשבה עם קבלת ההודעה על ביטולו של החוזה.

ביסוד טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המשיבה כנגד התביעה עומדת גירסתה לפיה נתנה למערערת הודעת ביטול של החוזה ביום 4.10.1983 (נ/18). זו טענה עובדתית, שנטל הוכחתה רבץ על המשיבה.

בפסק דינו של בית משפט קמא מוקדשות לשאלה עובדתית חשובה זו מספר מילים בלבד:

"אין חולקין, כי ביום 4.10.1983 שלחה הנתבעת לתובעת הודעת ביטול ההסכם, עקב הפרתו היסודית על ידי התובעת".

בסעיף 13 לתצהירו של מר זבולון סופיוב, בעלה של המערערת (ת/1), כתב מר סופיוב:

"את מכתבו של עו"ד עדיני מיום 4.10.83 ... לא קיבלנו".

נוכח הכחשה ברורה ומפורשת זו, עליה לא נחקר מר סופיוב על ידי בא כח המשיבה, לא מובנת קביעת בית משפט קמא כאילו עובדה זו, שעומדת בבסיס כתב התביעה, אינה במחלוקת.

לא הופניתי בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי המשיבה לראיה שהונחה לפני בית משפט קמא לעצם משלוח נ/18 ומועד המשלוח, בוודאי שלא למשלוח ההודעה בדואר רשום או למועד בו נתקבלה הודעת הביטול אצל המערערת. כל שמצאתי בעניין זה הוא אמירה של עדת המשיבה, הגב' ניצה משען, בסעיף 25 כי "ב-4.10.83 שלחה הנתבעת באמצעות בא כוחה לתובעת הודעת ביטול".

גב' משען לא העידה מידיעה אישית על משלוח המכתב, לא הצהירה שהמכתב נשלח בדואר רשום, בוודאי לא העידה שהמכתב הגיע לתעודתו.

למעלה מכך: הודעת הביטול אותה שלחה המשיבה למערערת ביום 21.12.1988

(ת/61) אינה מאזכרת הודעת ביטול קודמת, ונחזית על פי תוכנה  כהודעת ביטול ראשונה. עובדה זו תומכת בטענת מר סופיוב כי לא התקבלה אצל המערערת הודעה כזו.

במצב דברים זה אין מנוס מהמסקנה שלא היתה לפני השופטת הנכבדה תשתית לקביעת ממצא עובדתי בדבר משלוח וקבלת הודעת הביטול, נ/18, ועל כן החלטתה לדחות על הסף את תביעת המערערת אינה יכולה לעמוד.

במצב דברים זה אציע לחברי לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין, ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לדון בגופה של התביעה, ולחייב את המשיבה לשלם למערערת הוצאות הערעור, ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ש"ח.

                                                                                ______________________