א. ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 14.9.2003 (כב' הרשם י' קורן) בבקשת המשיבה בטענת "פרעתי", לפיה הורה ראש ההוצל"פ על הארכת מועד להגשת בקשה מכח תקנה 81א (ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967
(להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"), והורה על חישוב ריבית הפיגורים החל מיום מסירת האזהרה ה-16.3.2000 ואילך, בלבד.
ב.
עיקרי העובדות הצריכות לענין
המשיבה ניהלה, בצוותא עם בעלה, עסק בתחומי העיר תל אביב.
המשיבה משכה בשנת 1988, שיק, לטובת המערערת על חשבון חוב ארנונה, על סך של 1,060 ש"ח ז.פ. 25.3.1988.
השיק הוגש לפרעון, אך הוחזר על ידי הבנק בהעדר כיסוי מספיק.
בשנת 1988, הגישה המערערת את השיק לביצוע, בלשכת ההוצל"פ, וביצעה ביום 17.10.1988 הליך של עיקול מטלטלין במקום עסקה של המשיבה. יצויין, כי העיקול ברישום בוצע "
מבעד לחלון הראווה" כעולה מדו"ח ביצוע העיקול (מוצג ג/3 בתיק מוצגי המערערת) .
ניסיונות עיקול נוספים שביצעה המערערת, ביום 9.1.1989 ובשנת 1994, במקום עסקה של המשיבה, לא צלחו, מאחר שהעסק נסגר והבעלים עזבו את המקום.
ביום 16.3.2000 נחתם אישור מסירת אזהרה למשיבה, על פי כתובתה הנוכחית, בישוב שערי תקוה.
בחודש נובמבר 2000, התבקש ראש ההוצל"פ לשנות את כתובת החייבת ולהוסיף את מספר תעודת הזהות שלה.
ביום 31.1.2003 ביצעה המערערת עיקול ברישום בביתה של המשיבה.
המשיבה, פנתה, לטענתה, בעקבות העיקול שבוצע בביתה, בבקשה בטענת "פרעתי", בה טענה כי החוב בגין השיק שולם על ידה בסמוך לשנת 1988, לאחר שהשיק נשוא תיק ההוצל"פ חזר בהעדר כיסוי מספיק. יחד עם זאת, טענה המשיבה כי אין ביכולתה להוכיח כיום את פרעונו של החוב, בחלוף יותר מ- 15 שנה.
ראש ההוצל"פ קבע בהחלטתו כי אין בידו לקבל את טענת המשיבה לפיה נפרע החוב וזאת מן הטעם שהמערערת, המנהלת ספרים כדין, בדקה במסמכיה ולא מצאה כל תימוכין לכך שהחוב נפרע.
ראש ההוצל"פ קבע כי לנוכח "חזקת כשרות ההליכים", יש לקבוע, כי ההליך הבודד שננקט עוד בשנת 1988, בוצע לאחר מסירת אזהרה כדין לידי המשיבה.
כן דחה ראש ההוצל"פ את טענת המשיבה לפיה אישור המסירה מיום 16.3.2000 לא נחתם על ידה, וכי החתימה איננה זהה לחתימתה. לענין זה, קבע ראש ההוצל"פ כי המשיבה, יכולה היתה, להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, לו ביקשה להכחיש את החתימה על אישור המסירה.
בד בבד, מתח ראש ההוצל"פ ביקורת על התנהלות הזוכה, המערערת דנן, אשר פתחה את תיק ההוצאה לפועל בשנת 1988, ולמעט הליך עיקול ברישום, אשר בוצע כאמור "
מבעד חלון הראווה", לא ביצעה בו פעולה כלשהי למיצוי זכויותיה בתיק ההוצל"פ.
לפיכך, קבע ראש ההוצל"פ כי:
"
מכח הסמכות הנתונה לראש ההוצל"פ לפי תקנה 126 א' לתקנות ליתן הוראות בכל עניין הקשור לניהול ההליכים בתיק ככל שייראה לו צודק, ומכח הסמכות הנתונה לראש ההוצל"פ לפי תקנה 128 לתקנות, להאריך מועדים שנקבעו בתקנות, ומן הנימוקים שמניתי לעיל באשר לאופן ניהול ההליכים על ידי הזוכה, אני מאריך למבקשת את המועד להגשת הבקשה להפחתת ריבית הפיגורים, ורואה את בקשתה בטענת "פרעתי" בקשה לפי סעיף זה.
בהתאם לכך, אני מפחית את ריבית הפיגורים לתקופה שעד למסירת האזהרה ביום 16.3.00 והתוצאה היא, שקרן החוב (קרן
100) נכון להיום תעמוד ע"ס 5,177 ש"ח בלבד.