ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2316-07
02/07/2008
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו סגנית נשיא - אב"ד
2. מיכל רובינשטיין סגנית נשיא
3. עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
1. רוזנבלט אסתר
2. רוזנבלט יעקב
|
הנתבע:
1. עו"ד בן זקן אייל
2. משרד ראש הממשלה - מנהלת סל"ע
|
| פסק-דין |
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ריבה ניב) בת.א. 52339/05 לדחות את עתירתם של אסתר ויעקב רוזנבלט (להלן:"
המערערים") ליתן צו מניעה קבוע כנגד עו"ד בן זקן (להלן:"
המשיב 1") ומשרד ראש הממשלה - מינהלת סלע (להלן:"
המשיב 2"), לפיו לא תבוצע כל פעולה לגבי כספי הפיצויים המגיעים להם מכח חוק יישום תכנית ההתנתקות תשס"ה 2005 (להלן:"
החוק") למעט העברת מחצית מסכום הפיצויים לידי אסתר רוזנבלט (העברה שכבר בוצעה).
הצוים נתבקשו במסגרת תובענה למתן צו הצהרתי כי הנכס שפינו המערערים בישוב חומש שייך לאסתר רוזנבלט ולכן גם הפיצויים.
המערערים התגוררו בישוב חומש שבצפון השומרון משנת 1985 ועד לפינויים במסגרת תכנית ההתנתקות של הממשלה, מכוחה פונו מבתיהם התושבים שהתגוררו בארבעה ישובים בצפון השומרון וכן תושבי הישובים בחבל עזה. המערערים היו בעלי זכויות של בר רשות במגרש מס' 12 בחומש והוכרזו ככאלה עפ"י הסכם מיום 8.8.86.
כנגד יעקב בלבד נפתח תיק הוצל"פ בלשכת הוצל"פ בחדרה ומספרו 03 - 18545 - 98 - 5. התיק נפתח ע"י הזוכה אריה זיסמן (להלן:"
זיסמן") בעקבות סכסוך משפטי בין השניים שהיו שותפים לעסק שקרס.
ביום 8.11.98 הוטל עיקול במסגרת תיק ההוצל"פ על כלל נכסיו של יעקב אצל ההסתדרות הציונית העולמית, קרי על זכויותיו בנכס, לטובת זיסמן.
ביום 15.2.99 נחתם בין המערערים הסכם ממון במסגרתו התחייב יעקב להעביר לאסתר, ללא תמורה, את מלוא זכויותיו בנכס ותכולתו. יעקב נטל על עצמו בהסכם את חובות העסק שקרס. לטענת זיסמן, הסכם הממון (שזכה לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב) הוא פיקטיבי ונועד להבריח את נכסיו של יעקב כך שזיסמן וכן נושים אחרים של יעקב לא יוכלו להפרע ממנו.
לאחר אישור הסכם הממון ניתן ביום
12.7.00 צו כינוס כנגד נכסי יעקב, ועו"ד ירום רומם שעבד באותה עת במשרדו של המשיב 1 מונה ככונס נכסים על זכויות יעקב בנכס. הכונס היום הוא המשיב 1.
לטענת המשיב 1 היות ומונה להיות כונס על הזכויות בנכס "
צו מינוי כונס הנכסים ממשיך לאחוז ולדבוק גם בתמורת הזכויות בנכס" קרי בפיצויים אשר התקבלו בגינן ומוחזקים בידי המשיב 2. זאת, למרות שעקול על כספי הפיצויים אצל המשיב 2 לא נתבקש.
התובענה בגינה ניתנה ההחלטה נשוא הערעור, הוגשה על ידי המערערים במטרה למנוע העברת כספי הפיצויים לידי כונס הנכסים ע"ח חובו של יעקב לזיסמן. נטען בה שהזכויות בנכס אינן של יעקב כי אם של אסתר כנובע מהסכם הממון. כן נטען שעפ"י סעיף 110 לחוק, זכויות הזכאי לפיצויים עפ"י החוק אינן ברות עיקול אצל המדינה.
ההחלטה נשוא הערעור ניתנה מלכתחילה בעתירה לצו מניעה זמני. בית המשפט דחה את העתירה ונתן צו לפיו אין מניעה להעברת כספי הפיצויים שבידי המשיב 2 למשיב1. ביהמ"ש הבהיר כי החלטתו "
המשפטית בעיקרה" מרמזת על גורל התביעה העיקרית, הציע שזו תהפוך לפסק דין וינתן עכוב ביצוע עד להחלטה בערעור. הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט וההחלטה נשוא הערעור הפכה לפסק דין.
נימוקיה של הערכאה הדיונית לדחיית העתירה היו בתמצית כדלקמן:
סעיף 110 לחוק אינו משמיע כי כספי הפיצויים יהיו חסינים מעיקול אלא הזכויות לפיצויים "
רוצה לומר: אם למפונה יש זכות מלאה ונקיה על ביתו שפונה, הרי שהכספים בגין פינוי זה - לא יהיו ניתנים לעיקול. ברם, אם על הבית שפינה המפונה רובץ כבר צו עיקול הרי שזה אינו פוקע, וזכיות המפונה תהיינה כפופות, מטבע הדברים לעיקול זה".
לגבי הסכם הממון שנערך לאחר הטלת העיקול אישורו ורישומו, נקבע, כי הוא אינו מחייב צדדים שלישיים שלא היו צד לו ולא ניתנה להם הזדמנות להתנגד לו, וכי לכאורה אפשר לראות בו ככלי להברחת נכסים שאינו מונע את העברת הכספים לידי הכונס.
בדיון בע"פ בערעור, ביקשו המערערים לראשונה להסתמך גם על הוראות סעיף 28(ג) לחוק. עד לאותה עת סעיף זה נעלם מהמערערים ולפי תגובת המשיב 1 בדיון, גם ממנו. הסעיף לא עמד לנגד עיני הערכאה הדיונית בתיתה את ההחלטה נשוא הערעור.
סעיף 28 לחוק דן בביטול זכויות לגבי מקרקעין כדלקמן:
"
28 (א) זכות מכל סוג שהוא, של ישראלי, תאגיד ישראלי, רשות מקומית, ועד מקומי, חברה ממשלתית או ההסתדרות הציונית העולמית, לגבי מקרקעין בשטח מפונה המנוהלים על ידי הממונה, בטלה החל
ביום הפינוי, בין אם בעל הזכות זכאי לפיצויים לפי חוק זה ובין אם לאו, ואם נחתם לגבי הזכות כאמור הסכם בדבר מקדמה או הסכם כאמור בסעיף 11(4) - החל ביום שנקבע בהסכם ביום מסירת החזקה במקרקעין או ביום הפינוי, לפי המוקדם מביניהם.
(ב) כל הסכם שעניינו זכות לגבי מקרקעין, מכל סוג שהוא בשטח מפונה, בין ישראלי או גוף כאמור בסעיף קטן (א) לבין הממונה, המדינה או מטעמם, בטל החל ביום הפינוי, אם לא בוטל קודם לכן בהסכם בין הצדדים.
(ג) החל ביום כאמור בסעיף קטן (א) , לא תהא כל זכות לממש שעבוד או עיקול שהוטלו על זכות כאמור בו".
העיקול הוטל על הזכויות בנכס. מכח עיקול זה ומכוחו בלבד מבקש הכונס להעביר לידיו את כספי הפיצויים המצויים כעת אצל המדינה.