אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 2309/02

פסק-דין בתיק עא 2309/02

תאריך פרסום : 07/06/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2309-02
05/03/2007
בפני השופט:
1. יהושע גרוס ס. נשיא - אב"ד
2. אסתר קובו
3. מיכל רובינשטיין


- נגד -
התובע:
אברהם חביב
עו"ד רענן בן טובים
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד אילן שרקון ואח'
פסק-דין
  1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט דן מור), על פיו התקבלה תביעת המשיב, והמערער חוייב בתשלום דמי חכירה שנתיים בסכום של 65,569.40 ש"ח והוצאות משפט.

2.       המדובר בנכס מקרקעין בחלקה 28/2 בגוש 4270 שברחוב שבזי 129, ראש-העין, שבבעלות המשיב, עליו בנוי בית מגורים שהיה מוחזק על ידי המערער.

בתאריך 26.02.1974 נכרת חוזה חכירה בין המערער למשיב לגבי הנכס שהיה בנוי עליו, היינו: דירה בת שני חדרים בשטח של 36.50 מ"ר (להלן: "החוזה", נספח א' לת/1). תקופת החכירה היתה ל-30 שנה החל מיום 01.04.1974 ודמי החכירה נקבעו לסך של 6.80 לירות.

אין חולק כי המערער הרחיב את המבנה, ובשנת 1987 הגיע שטחו ל-219 מ"ר. עובדה זו נודעה למשיב רק בשנת 1993, כאשר המערער פנה למשיב בבקשה לתוספת בניה בקומה ב' ורצה להגדיל את השטח הבנוי ל-311.7 מ"ר. מאוחר יותר, לאחר שהמערער קיבל דרישה להגדלת דמי החכירה, חזר בו מבקשתו זו.

המשיב שלח את אנשי הפיקוח לנכס וגילה את עובדת ההרחבה הקודמת, ולאחר שקיבל מהמערער את כל התוכניות, התברר כי אכן המבנה הוגדל לשטח כולל של 219 מ"ר.

בהתאם לסעיף 7 לחוזה החכירה, המקנה סמכות למשיב להעריך את הנכס המוחכר מחדש לאור הגדלתו, הוציא המשיב הערכה חדשה על פי שמאות אשר קבעה את ערך הקרקע נכון למועד עריכת השומה החדשה. כתוצאה מהשומה נדרש המערער לשלם דמי חכירה שנתיים בסך של 6,733 ש"ח, נכון ליום 15.11.1993. המערער לא ערער על השומה החדשה.

בנוסף, הוצעה למערער אופציה נוספת לתשלום לפי בחירתו: תשלום דמי היתר על הבניה הנוספת בשיעור של 13,689.73 ש"ח, שאז דמי החכירה השנתיים יהיו רק 342.24 ש"ח, או דמי חכירה כאמור לעיל (על פי החוזה, 5% מהחלק של 67% משומת שווי הקרקע, על פי השומה המעודכנת).

3.       בית משפט השלום שמע את כל טענותיו של המערער והתייחס להן אחת לאחת. לדוגמא, נטען כי לא נשלחה הודעה על העלאת דמי החכירה בדואר רשום; המשיב לא הוכיח את שומת ערך הקרקע המורחבת.

בסופו של דבר, ולאחר שהובאו ראיות שנמצאו מהימנות על ידי עדים שבקיאותם היתה רבה ומקפת, קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את המערער בתשלום כמפורט לעיל.

כן בחן בית המשפט את כל ההוראות החוזיות וכן את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כמפורט בפסק הדין.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא מצא כל ממש בטיעוני המערער. כן לא מצא כל פגם בהתנהגות נציגי המשיב. חישוב דמי החכירה השנתיים נעשו כדין, ועל כן גורל התביעה להתקבל במלואה, ובהתאמה חוייב המערער לשלם את דמי החכירה השנתיים.

מכאן הערעור שבפנינו.

4.       בערעור העלה ב"כ המערער את כל הטענות שעמדו בפני הערכאה הראשונה, ואין מקום לחזור ולפרט אותן. הוא התייחס לעניין המסגרת הנורמטיבית, ההליך הנכון של תביעת המשיב, תוספת הבניה הראשונה והתוכנית לתוספת הבניה השניה, ועוד. 

באשר לדמי החכירה, טען המערער, כי המשיב לא זכאי היה להעלות את דמי החכירה השנתיים, לאור תוספת הבניה שנעשתה במקרקעין מכוח סעי 7ג' לחוזה החכירה, וכן חלק על שיעור העלאה, ומאיזה מועד יש לחשבה.

5.       שמענו את טענות באי-כוח הצדדים, עיינו בעיקרי הטיעון ובכל החומר שבתיק, והגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות, שכן אין בערעור כל ממש. 

השופט המלומד בחן את שלל הטענות שהועלו בפניו והוציא תחת ידיו פסק דין מבוסס על ממצאים עובדתיים אשר אין זה המקרה בו נוכל אנו כערכאת ערעור לדחות אותם. הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ולא גילינו בפסק הדין כל טעות שבחוק.

במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית ואין אנו נדרשים להציג פסק דין משלנו העונה על מכלול השאלות שהתעוררו לצד פסק דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י , פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3) 680, 679; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג, עמ' 523).

זאת ועוד - ההלכה היא שהביקורת של בית משפט שלערעור על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית מצומצמת ביותר, והיא מצומצמת עוד יותר לגבי ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. להוציא חריגים, כדי שערכאת ערעור תתערב בעובדות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, צריך שהטעות של הערכאה הדיונית תהיה מהותית ובולטת עד כדי שתבטל את העדיפות המוקנית לערכאה זאת כתוצאה מהתרשמות ישירה מן העדים (ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מ"י , פ"ד נד(4) 632). רק לעתים רחוקות תתערב ערכאת הערעורים בממצאים עובדתיים אשר נקבעו בבית המשפט קמא, אשר שמע את העדויות והתרשם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית ממהימנותם של העדים (ע"א 5118/02 חב' אלטריפי נ' סלאיימה , פ"ד נ(5) 407).

ועוד מצינו כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ