אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 2121/02

פסק-דין בתיק עא 2121/02

תאריך פרסום : 16/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"א, בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2121-02,1579-04
29/04/2007
בפני השופט:
1. יהושע גרוס ס. נשיא - אב"ד
2. אסתר קובו
3. מיכל רובינשטיין


- נגד -
התובע:
ציפורה היקרי
עו"ד בנימין לוי ואח'
הנתבע:
עופר שגב
עו"ד עודד ישראלי ושות'
פסק-דין

בבית משפט השלום בתל אביב - יפו הגיש המשיב, שגב עופר (להלן: "המשיב") תובענה למתן פסק דין הצהרתי כי יש לו זכות מעבר בשטח חצרה של המערערת, היקרי ציפורה (להלן: "המערערת"), במקום הידוע כחלקה 194 בגוש 6917, ברחוב הרב קוק 40 תל אביב. זאת, לצורך חניה בחניות המצויות בשטח הצמוד לבנין בו נמצאת דירתו הידוע כחלקה 191 בגוש 6917 ברחוב הרב קוק 38 תל אביב. כן התבקש בית המשפט לאסור על המערערת, או מי מטעמה, לעשות כל פעולה הפוגעת בזכות המעבר או באפשרות השימוש של המשיב בחניות הצמודות לו, בחצרו. 

הסכסוך נשוא הדיון נובע, על פי פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום (כב' השופט ד"ר ק. ורדי), מכך שבני משפחת המערערת ובמיוחד בנה, מר דוד היקרי, מחנים את רכביהם באופן המסכל את אפשרות המשיב להשתמש בחנייתו.

מספר פרטים על מה שקרה בין הצדדים ערב פרוץ הסכסוך:

המשיב מתגורר בקומה העליונה של הבית ברחוב הרב קוק 38, תל אביב, כשלדירתו צמוד חלק מחצר הבית. המערערת היא הבעלים של המגרש הסמוך לבית דירת המשיב. כאשר ביקשה המערערת לבנות את הבנין על המגרש שבבעלותה הוגשה התנגדות לכך לוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב על ידי המשיב. עם הגשת ההתנגדות התקיים משא-ומתן בין המערערת, באמצעות נציגיה, לבין המשיב. לאחר קיום המשא-ומתן, ולאחר שהובטח למשיב פיצוי בדרך של הכשרת שתי חניות על חשבון המערערת בשטח הצמוד לדירתו בחלק הצמוד למגרש המערערת, הסכים המשיב לבקשות הבניה של המערערת על כל הגדלות והרחבות הבניה שנדרשו, והסיר את התנגדותו.

בחודש ספטמבר 1995 נכרת הסכם בכתב בין המשיב לבין המערערת לפיו התחייב המשיב להסיר את התנגדותו לבניה. תמורת התחייבות זו הוסכם כדלקמן:

"3א. מוסכם בין הצדדים כי מיד לאחר שתסתיים בניית הבניין החדש, ובמהלך ביצוע עבודות הפיתוח, תדאג ציפורה, על חשבונה, להכשרת חניה לשני הבניינים ע"י כך שיונמך חלק מהקיר ותתקיים כניסה דרך המדרכה הציבורית לחניה, כאשר כל אחד יחנה במגרשו הוא והעבודות תבוצענה על פי התרשים והמפרט המצורפים להסכם זה.

ב. הצדדים מצהירים כי פתרון זה ישרת את שני הבניינים ויפתור את בעיות החניה לכל אחד בנפרד".

להסכם צורף מפרט טכני על אופן הביצוע הכניסה לחניה והחניה.

הסתבר, לטענת המשיב, כי הכניסה לחניות שהכשירה המערערת צרה יחסית כך שלצורך הכניסה לחניות על המשיב לעבור גם בשטח החניה של המערערת, והדבר אפשרי ויתכן רק אם לא חונה רכב בכניסה לחניית המערערת באופן שמאפשר מעבר לרכב החונה בשטח של המשיב.

מעשה זה של החניית רכבים בכניסה לחניה ולא בעומק החניה של המערערת נעשה באופן מכוון, על פי טענת המשיב, כך שאין הוא יכול לממש את החניה ויותר נכון את כניסתו לחניה שברשותו.

המערערת דחתה את כל טיעוני המשיב בבית המשפט קמא, כאשר היא ביצעה לגרסתה את כל המוטל עליה, בהתאם להסכם שתכליתו שכל צד יכנס לשטחו הוא ללא מעבר בשטח שכנו. החניה בפתח החניה ולא בעומק החניה נעשית מטעמי נוחות, דבר המהווה זכות לגיטימית שלה הנובעת מזכותה הקניינית במגרש החניה שלה.

לאחר שנשמעו הראיות בפני הערכאה הדיונית החליט בית המשפט בפסק דינו כדלקמן:

א.      המערערת, באמצעות בני משפחתה, ובעיקר בנה מר דוד היקרי, פועלת בחוסר תום לב תוך הפרת ההסכם בינה לבין המשיב תוך פגיעה וגרימת נזק לו באופן המונע ממנו לעשות שימוש בחניותיו.

ב.      המערערת בהתנהגותה גורמת לכך שהמשיב אינו יכול למעשה לחנות בשטח החניה השייך לו.

ג.        המערערת, בין בעצמה בין על ידי בני משפחתה, מחנה את רכביה בכניסה לחניה ולא בעומק מטעמי נוחות שלה ובכך מונעת למעשה את הכניסה של רכבי המשיב לחנייתו,  שכן שטח המעבר בכניסה לחניות מצומצם ולא ניתן לתמרון באופן שיאפשר מעבר לרכב המשיב בזמן שרכב המערערת חונה בכניסה "(כשקיים גם עמוד טלפון בכניסה המפריע לכניסה)" ראה נספחים ז' עד י"ב לתובענה.

ד.      התנהגות זו ופעולות אלה, על פי דעתו של בית המשפט, הן פעולות מכוונות, קנטרניות, חסרות תום לב ועומדות בניגוד להסכם בין הצדדים שתכליתו היתה כי כל צד יחנה בשטח שלו וכך תיפתר בעית החניה.

בית המשפט הפנה לכך שרוחב החניה של המשיב הינו 1.8 מטר בעוד רוחב החניה של המערערת הוא 2.7 מטר, דבר המאפשר לה לחנות את כלי הרכב לא בצמוד לכניסה, פתרון שהיא חייבת לעשות גם על פי ההסכם והתשריט ותוצאות התנהגותה הם שהיא כולאת את כלי הרכב של המשיב ובני ביתו ולא נותנת להם אפשרות לצאת.

עדותו של המשיב היתה אמינה על בית המשפט ומלים קשות נקבעו בפסק הדין על התנהגות המערערת והתנהגות בנה ועדותו.

עוד קבע בית המשפט כי אדריכל הבנין של המערערת, מי שתכנן והכין בפועל את התשריט בנוגע לחניות ותכנן את מקומן, העיד כי מטרת התכנון היתה שבכל מגרש תוכשר שתי חניות, זו אחר זו, ובעומק המגרש. כך גם סומנו החניות בתשריט בעומק המגרש. היה ברור כבר בשלב התכנון כי הכניסה לחניה הינה צרה וכלי רכב שיחנה בקדמת החניות יחסום את הכניסה לחניות האחרות. כדי לפתור בעיה זו סומנו החניות בשני המגרשים בעומק המגרשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ