ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
2118-05
29/05/2007
|
בפני השופט:
יהודית שטופמן
|
| - נגד - |
התובע:
לזר אהוד
|
הנתבע:
גולן יצחק
|
| פסק-דין |
א. ערעור על החלטתה מיום 3.5.05 של כב' ראש ההוצל"פ (
הרשמת י' אונגר-ביטון) אשר דחתה בקשה בטענת "פרעתי" של המערער.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
בפני ראש ההוצל"פ התנהלו הליכי הוצל"פ לביצוע שטר על סך 15,000 ש"ח (קרן). תיק ההוצל"פ לביצוע השטר, כאמור, נפתח בחודש נובמבר 1996.
בראשית ההליכים היו הצדדים להליכים המשיב שהוא הזוכה ואמו המנוחה של המערער. בסמוך לפתיחת הליכי ההוצל"פ, הגישה אמו של המערער בקשה לחקירת יכולת, בה טענה, בין היתר:
"
למרות שהחוב אינו מוכחש ומאוד לא נעים שאין אני מסוגלת לעמוד בהתחייבות שלקחתי על עצמי אינני רואה כל דרך לפרוע את החוב הנ"ל...
למרות שהצדק לימין הזוכה אני מבקשת לחייבני ב- 50 ש"ח לחודש למרות שסכום זה הינו מגוחך ביחס לחוב"
חקירת היכולת לא התקיימה משהזמנה שנשלחה לחייבת חזרה בציון "העתיק כתובת". לימים התברר כי החייבת נפטרה ביום 21.12.00, ובנה של החייבת, מר אהוד לזר, הוא המערער, ירש על פי צו ירושה את כל עיזבונה.
ביום 31.8.03 הגיש המערער בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ.
ביום 9.12.03 הגיש המערער התנגדות לביצוע השטר, בקשה להארכת מועד ובקשה לעיכוב הליכים.
המערער טען בפני ראש ההוצל"פ כי המנוחה סבלה, באחרית ימיה, מתובנה ושיפוט לקויים, ומשכך, לא התנגדה לביצוע השטר, שהוצא ממנה בתרמית, תוך ניצול מצוקתה.
הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר, הועברה, כדין, לדיון בבית המשפט ונדחתה.
בית המשפט קבע, בין היתר, כי הטענות בדבר מצבה הרפואי של המנוחה, במועדים שהיו רלוונטים לפתיחת תיק ההוצל"פ, נטענו באופן כללי וללא ראיות תומכות.
בנוסף, המנוחה, עצמה, הגישה בקשה לצו חיוב בתשלומים, ולא הכחישה את החוב.
בית המשפט קמא לא מצא, איפוא, טעם המניח את הדעת, להארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר.
כן קבע בית המשפט קמא, כי הטענה לפיה בעת קבלת ההלוואה היו למנוחה יתרות גבוהות בחשבונותיה, לא אומתה; והשטר חולל מסיבת "אין כיסוי מספיק".
המשיב טען, בין היתר, כי בפריצה לביתו, נגנב גם השטר המקורי.
בית המשפט קמא לא התעלם מענין גניבת השטר המקורי, וציין כי:
"
אין בעובדה זו לסייע לחייב: הן בשל החזקה כי תיק ההוצל"פ נפתח לאחר שהוצג השטר המקורי במזכירות לשכת ההוצאה לפועל (עפ"י תקנה 104 לתקנות ההוצל"פ), והן עפ"י שאיבוד שטר אינו משמש טענה לאי פרעונו אם ניתן כתב שיפוי כלפי תביעותיו של כל אדם אחר לפי השטר (ס' 70 לפקודת השטרות)."
(עמ' 2 להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 3.5.05).