א. הערעור שבפנינו הוא על פסק-דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט א. טובי) מיום 29.6.05 ב-ת.א. 5056/03, לפיו נדחתה תביעתה של המערערת שאף חוייבה לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 2,500 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ב. המערערת, ילידת 1947, אחות סיעודית במקצועה, נפצעה בתאונת עבודה שאונתה לה ביום 16.10.00, בהתאם למתואר בפסק-דינו של בית משפט קמא, כאשר השתמשה במעלית הבנין הישן של בית האבות בו הועסקה.
יחד עם המערערת במעלית ירדו שתי קשישות דיירות המקום. משנפתחה דלת קומת הכניסה, יצאה המערערת מן המעלית, ומיד אחריה יצאה אחת משתי הקשישות. המערערת המתינה ליד דלת המעלית כדי לוודא שגם הקשישה השניה תצא, ואולם, בטרם הספיקה אותה קשישה לצאת, החלה דלת המעלית להיסגר.
המערערת הושיטה את ידה הימנית כדי להסתיר את העינית ולעצור את סגירת הדלת, ואולם הדלת המשיכה להיסגר.
המערערת הושיטה את ידה השמאלית לתוך המעלית וניסתה ללחוץ על כפתור פתיחת הדלת. הדלת המשיכה להיסגר ומחצה את ידה השמאלית של המערערת, עד ששני אנשים פתחו לבסוף את דלת המעלית וחילצו אותה.
ג. המערערת נפגעה במרפק שמאל. רופא מטעם המערערת קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10%, ואילו רופא מטעם המשיבה סבר בחוות דעתו שלא נותרה לה נכות.
בית משפט קמא מינה את הד"ר א. דרייפוס כמומחה רפואי מטעם בית המשפט שקבע למערערת בחוות דעתו מיום 10.4.04 נכות צמיתה בשיעור של 5%.
ד. בית משפט קמא קבע כי הוא מקבל את גירסתה של המערערת לגבי נסיבות ארוע התאונה כמתואר בתצהיר עדותה הראשית ת/2, והוסיף שעדותה של המערערת נתחזקה בעדות חברתה לעבודה הגב' ליטל אסיף שנכחה במעמד הארוע וראתה את התרחשות התאונה.
יחד עם זאת הגיע בית משפט קמא למסקנה שלא עלה בידי המערערת להוכיח כי המשיבה התרשלה בקיום חבותה ולא נקטה בכל אותם אמצעים סבירים שהיה בהם כדי למנוע התרחשות התאונה, וכן הוסיף בימ"ש קמא שאין להחיל במקרה זה את הוראות סעיפים 38 או 41 לפקודת הנזיקין.
בית משפט קמא הוסיף שגם אם במעלית תקינה ותקנית חייבת להיות עינית אופטית המפסיקה את מנגנון סגירת הדלת כאשר גוף זר חוסם את הקרן היוצאת ממנה, הרי אין מקום לקבוע שאותה עינית צריכה היתה לקלוט כל גוף זר בכל נקודה המפרידה בין הדלת לבין דופן המעלית, משמע, גם אם העינית תקינה קיימת אפשרות שהגוף הזר לא יזוהה על ידי הקרן כיוון שהוא מחוץ לשטח אלומתה, מה עוד שבענייננו לא כל גופה של המערערת חצץ בין הדלת לדופן המעלית, אלא רק ידה הושטה כדי לעצרה, ולא הוצגה חוות דעת בתחום בטיחות המעלית מטעם המערערת.
השאלות שמתעוררות בענין זה הינן שאלות של מומחיות, ובמקרה שבפנינו, גם לא נתקיימו הנסיבות להיפוך נטל הראיה, ולא הוכח שהמשיבה התרשלה בתחזוקת המעלית.
ה. בערעורה המונח בפנינו מלינה המערערת על דחיית תביעתה בגין העדר חבות.
לאחר שעיינו בפסק הדין נשוא הערעור, בתיקו של בימ"ש קמא, בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון של שני הצדדים, ובתיקי המוצגים של שני הצדדים, סבורים אנו שיש לקבל את הערעור ולקבוע שעל המשיבה, כמעבידתה של המערערת, לשאת בחבות ולפצותה בגין נזקי התאונה הנדונה מיום 16.10.00.
ו. ב
-ע"א 663/88 שירזיאן נ. לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מ"ז (3)225, נקבע בעמ' 229:
"לדעתי, קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. אך שותף גם אני לדעה, כי מהותם ומידתם של אותם אמצעי זהירות משתנות לאור טיבו, שכיחותו וחומרתו של הסיכון, שהמעביד מודע לו או חייב להיות מודע לו. כך, אם המדובר בסיכונים גלויים לעין, שאינם יוצאי דופן במיוחד, הרי ייתכן שמספיק להזהיר את העובד מפניהם ולהדריך אותו לגבי אופן מניעתם. אם הסיכון חמור יותר או נסתר יותר או בלתי רגיל, הרי במקביל גוברים מידתם, גיוונם ותחכומם של אמצעי הזהירות שמעביד סביר חייב לנקוט. לשון אחר: אמצעי הזהירות הסבירים הינם פונקציה של אופיו יוצא הדופן של הסיכון, של מידת הסיכון, ושל מידת הסכנה לשלומו ולבריאותו של העובד, הנובעת מאותו סיכון, אם אכן יתממש"
ז. על כך יש להוסיף את הוראת סעיף 59 של פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970:
"מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה"
ב-ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נגד רחל הינדלי ואח',פ"ד מ"ט (1) 45, כתב כב' השופט (בדימוס) א. מצא, שהיה משופטי דעת הרוב, שם, בעמ' 83:
"לפנים מן הצורך אוסיף, שגם אלמלא נוכחתי כי סעיף 41 לפקודה חל במקרה שלפנינו, כסבור הייתי שדי היה בראיות הנסיבתיות שהובאו על-ידי המשיבות, בדבר דרך עלילותה של התאונה ובדבר סיבותיה האפשריות, כדי לבסס לכאורה את רשלנות המערערת במידה הנדרשת להעברת הנטל אל שכמה, ליישב את אירוע התאונה עם היעדר רשלנות מצדה"