ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1451-00
16/01/2005
|
בפני השופט:
1. י. גריל [אב"ד]
2. ר. חפרי-וינוגרדוב
3. א. רזי
|
| - נגד - |
התובע:
1. אחמד קאסם זבידאת
2. עלי קאסם זבידאת
3. מוסא קאסם זבידאת
עו"ד יוסף עבד אלראזק
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל
2. אנדראוס כרים חדאד ו-11 אח'
3. אכרם רחיב חדאד ואח'
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
עו"ד מאזן עוקל
עו"ד רולא חדאד
|
| פסק-דין |
א. הערעור שבפנינו הוא על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (ס. הנשיא כב' השופט (בדימוס) ע. רנד) מיום 1.5.00, לפיו נעתר בית-המשפט לתביעתו של מינהל מקרקעי ישראל (המשיב מס' 1 שייקרא להלן: "המשיב"), והורה על פירוק השיתוף בחלקה 8, גוש 10474, המצויה בקרית טבעון (להלן: "החלקה"), כך שהמגרשים הנכללים בחלקה ומספריהם מפורטים בהצעה הנכללת במסמך ב/1 (חוות דעתו של השמאי דן ברלינר מיום 3.2.99), יוקצו על פי המפורט, שם, למינהל מחד גיסא, ולנתבעים ששמותיהם מופיעים לצד מספרי המגרשים שבהצעה הנ"ל, מאידך גיסא.
בית משפט קמא הוסיף ואסר על המינהל והנתבעים (שעמם הגיע המינהל להסכמה בעל-פה באשר לזכויותיהם בחלקה) לפעול בדרך כלשהיא לביצועו בפועל של פירוק השיתוף כל עוד לא ייכרתו הסכמים בכתב בין המינהל לבין כל הנתבעים הנ"ל ברוח ההסכמה בעל פה שהושגה בין הצדדים עובר למתן פסק דין.
כמו כן הורה בית משפט קמא שזכות הבעלות לגבי המגרשים שיוקצו תהא כפופה לתשלומי איזון לפי המפורט בהצעה. זכות הבעלות, לרבות רישום הזכות, גבי כל אחד מן המגרשים שיוקצו, תהא כפופה גם לתשלומי מסים , היטלים, ואגרות בחוק.
ב. מעיון בפסק-הדין עולה שהנתבעים בבית משפט קמא, 25 במספר, הם בעלים בחלקים שונים בחלקה, ועקב זאת הם מחזיקים במגרשים המצויים בחלקה.
בין המינהל לבין רוב הנתבעים הושגה הסכמה, בין אם לגבי אופן חלוקת המגרשים מחדש ובין אם לגבי תשלום פיצוי על-ידי המינהל, על-מנת שמקבלי הפיצוי יוותרו על זכויותיהם בחלקים בחלקה הרשומים על שמם במירשם המקרקעין, ובין אם לגבי עיסקאות חליפין בקרקע.
לגבי הנתבעים : מס' 16 מוחמד קאסם זבידאת
מס' 17 - אחמד קאסם זבידאת (שהוא מערער מס' 1)
מס' 18 - עלי קאסם זבידאת (שהוא מערער מס' 2)
מס' 19 - מוסא קאסם זבידאת (שהוא מערער מס' 3)
מס' 20 - וודחה קאסם זבידאת,
מינה בית משפט קמא, בהסכמתם, את השמאי דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט שהתבקש להגיש הצעה לפירוק השיתוף בחלקה על ידי חלוקה בעין מחדש של המגרשים המצויים בחלקה, לאחר שישמע ויבדוק את טענות המינהל ואת באי-כוחם של הנתבעים הנ"ל.
בחוות דעתו מיום 3.2.99 (מסמך ב/1), הציג המומחה את מימצאיו וכן את הצעתו באשר לאופן החלוקה בעין של המגרשים.
הצדדים הגישו למומחה שאלות הבהרה, עליהן השיב, פרט לכך לא הובאו ולא הוצגו ראיות כלשהן. בחוות דעתו אימץ המומחה את הצעת המינהל לענין אופן הפרוק והחלוקה בעין של החלקה, לפי טבלה המהווה חלק בלתי נפרד מפסק דינו של בימ"ש קמא.
נימוקיו של המומחה באשר לאופן החלוקה המוצע היו שלושה:
1. החלוקה הקיימת גורמת לפיצול החלקה "ביחסים שונים ומשונים", כך שבמקרים אחדים מחזיקים חלק מן הנתבעים בקרקע ששטחה אינו תואם את השטח הרשום על שמם במירשם המקרקעין.
2. ניתן לחלק בעין את החלקה למגרשים התואמים את התב"ע שחלה על האזור בו נמצאת החלקה.
3. לא ניתן להקצות לכל אחד מן הנתבעים בדיוק את שטח המגרש המוחזק על-ידו כיום.
כב השופט קמא הגיע למסקנה לפיה ההצעה סבירה וצודקת, ובנסיבות שפורטו על ידי המומחה, מדובר בהצעה שהיא בגדר "הרע במיעוטו".
ג. שלושת המערערים שבפנינו, שהיו מיוצגים הן בבית משפט קמא והן בפנינו על ידי בא-כוחם עוה"ד עבד אלראזק, התנגדו להצעת החלוקה. נתבעים מס' 16 ומס' 20 [שהיו מיוצגים בבימ"ש קמא על ידי ב"כ עוה"ד רון], והמערערים שבפנינו, הינם אחים מאב משותף, והחזקתם במגרשים שבחלקה באה מכח זכותו של אביהם.