א. הרקע העובדתי
1. ערעור על החלטת הממנה על מרשם המקרקעין במשרד המשפטים בירושלים (להלן - "
המשיבה") מתאריך 27.2.05, בה דחתה המשיבה בקשת המערערת להתיר לה לעיין ב"אוסף תעודות", ששימש בסיס לרישום עסקה שנעשתה במקרקעין מסוימים.
2. המערערת עוסקת ברכישת מקרקעין ומכירתם, ונתנה עינה במקרקעין מסוימים, וחפצה היא לרכשם.
על מנת לאתר את בעלי המקרקעין פנתה המערערת ללשכת המקרקעין בחיפה וביקשה נסח ממרשם המקרקעין. מנסח הרישום שקיבלה למדה המערערת, כי המקרקעין בהם היא מעוניינת רשומים בבעלות אישה אחת, גב' כ"ץ שמה, אשר לצד שמה נרשם כי היא מחזיקה בדרכון אמריקאי (שמספרו נרשם), ועוד צוין כי את זכויותיה במקרקעין קיבלה הגב' כ"ץ ב"מכר ללא תמורה", בעסקה שנעשתה בתאריך 5.8.1982.
3. המערערת ניסתה לאתר את הגב' כ"ץ, אך העלתה חרס בידה. משנכשלו מאמציה לאתר את הגב' כ"ץ, פנתה המערערת לרשמת המקרקעין בחיפה וביקשה כי יותר לה לעיין באוסף התעודות המצויות בתיק שהוגש לרשם המקרקעין לצורך רישום העסקה, וזאת מתוך תקווה, שבתיק העסקה תמצא המערערת את כתובתה של הגב' כ"ץ או למצער תוכל לדעת מי ייצג אותה בעסקה.
רשמת המקרקעין בחיפה דחתה בקשת המערערת, ועל כך הגישה המערערת ערר למשיבה.
ב. החלטת המשיבה
4. בהחלטתה שבערעור דחתה המשיבה את ערר המערערת.
המשיבה קבעה בהחלטתה, כי הגם שלפי תקנה 87 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל - 1969 (להלן - "
תקנות המקרקעין") המידע אודות בעלות, חכירות והערות אחרות הרשומות בספרי המקרקעין, פתוח לעיון הציבור, "העיון במסמכים השונים המצויים בתיק פעולה ובמידע הגלום בהם צריך להיעשות בגדרי תקנה 87א' " לתקנות המקרקעין. המשיבה הוסיפה, כי מתן האפשרות למערערת לעיין באוסף התעודות עלול לפגוע באדם אחר, "ומידת הפגיעה העלולה להיגרם לאחר, בהקשר זה, מעוגנת בהוראת סעיף 23ב' " לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 (להלן - "
חוק הגנת הפרטיות").
עוד קבעה המשיבה, כי מכיוון שהמערערת לא קיבלה הסכמת האנשים הקשורים במישרין לאוסף התעודות להתיר לה לעיין באוסף, אין היא נעתרת לבקשת המערערת, ואף הוסיפה וצטטה מפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ' זילברטל) בע"א (ים') 2312/01
שצ'רנסקי נ' הממונה על המרשם (פורסם ב"דינים ועוד ..."), שם נדחה ערעור שהוגש על החלטת המשיבה, שדחתה בקשת אדם לעיין באוסף תעודות. אציין, כי באותו מקרה ביקש המערער לעיין באוסף תעודות בניסיון למצוא ראיות לכך שזכות הבעלים הרשום במקרקעין פגומה, ובכך להדוף תביעת פינוי שהבעלים הרשום הגיש נגדו.
ג. טענות המערערת בערעור
5. המערערת סבורה כי שגגה יצאה מתחת ידי המשיבה, באשר מתן אפשרות למערערת לעיין בכתובתה של הגב' כ"ץ, כפי שהייתה בשנת 1982, אינה עלולה לפגוע בגב' כ"ץ. המערערת מוסיפה וטוענת, כי אפשר, אולי, שהגב' כ"ץ דווקא מעוניינת למכור את זכותה במקרקעין, ועל כן, תשמח אם המערערת תפנה אליה.
המערערת סבורה, כי העניין הנדון לפני שונה מהעניין שנדון בפסק הדין בעניין שצ'רנסקי, שאוזכר בהחלטת המשיבה, וזאת משום שבמקרה שצ'רנסקי, המערער ביקש לנצל את המידע באוסף התעודות כדי להתמודד עם הבעלים הרשום בתביעה שהבעלים הרשום הגיש נגדו, ואילו במקרה שלפני, אין המערערת רוצה אלא לדעת את כתובתו של הבעלים הרשום. המערערת מוסיפה וטוענת, כי אילו הבעלים הרשום היה תושב מדינת ישראל, כי אז הייתה יכולה לאתר את כתובתו באמצעות מרשם האוכלוסין, אך במקרה שלפני דרך זו אינה פתוחה בפניה, שכן הגב' כ"ץ אינה רשומה במרשם האוכלוסין בישראל. מטעם זה סבורה המערערת, כי שלילת זכותה לעיין באוסף התעודות, לצורך איתור כתובתה של הגב' כ"ץ, מפלה אותה לרעה לעומת אנשים אחרים, היכולים לאתר כתובתם של בעלי זכויות במקרקעין מתוך המידע הפתוח לעיון הציבור.
המערערת מוסיפה וטוענת, כי סעיף 23ב' לחוק הגנת הפרטיות, הנזכר בהחלטת המשיבה, אכן אוסר על גוף ציבורי להעביר "מידע" אלא שכתובתו של אדם אינה נכללת בהגדרת "מידע" אשר בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, ועל כן אין מניעה מלאפשר למערערת לקבל את כתובתה של הגב' כ"ץ מתוך אוסף התעודות, אפילו לא יותר לה לעיין באוסף התעודות עצמו.
6. הן בהודעת הערעור והן במכתב שכתב ב"כ המערערת למשיבה, טען ב"כ המערערת, כי בהחלטתה שבערעור התייחסה המשיבה אך לכך שהמערערת אינה קשורה במישרין לאוסף התעודות בו מבקשת היא לעיין, אך לא התייחסה לטענת המערערת, כי העיון באוסף התעודות "אינו עשוי לפגוע באחר".
מכיוון שלטענת המערערת כוונותיה תמימות, ולדעתה קיימת אפשרות שהגב' כ"ץ תשמח לקבל הצעת המערערת לרכוש ממנה זכויותיה במקרקעין, גורסת המערערת שאין חשש שהעיון המבוקש באוסף התעודות "עשוי לפגוע באחר", ואף מטעם זה יש לאפשר לה, לטענתה, לעיין באוסף המבוקש.
ד. עיון בפנקסי המקרקעין לעומת העיון ב"אוסף תעודות"
7. בסעיף 123 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 נקבע, כי בכל לשכת רישום מקרקעין "יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק זה או בתקנות על פיו", וירשמו בהם הדברים הבאים:
"(1) העיסקאות שהרשם אישרן לרישום;
(2) פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והוגשו לרשם;
(3) כל דבר אחר הטעון רישום, או ניתן לרישום, לפי חיקוק."
בסעיף 124 לחוק המקרקעין הורה המחוקק:
"הפנקסים המתנהלים בלשכה יהיו פתוחים לעיון הציבור, וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מן הרשום בהם."