ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א. פריאל) מיום 24.1.05.
1. ענייננו בשני שיקים על סך 10,000 ש"ח כל אחד, שחוללו לאחר שניתנה הוראת ביטול. אין חולק כי השיקים נמשכו ונחתמו על ידי המערער 2 מתוך חשבון משותף לו ולמערערת מס' 1. על גבי השיקים מודפס שם העסק "
שני-מודל כהן רפי וענת".
המערער 2 טען כי השיקים נמסרו לפקודת אחד בשם אמסלם, ששימש בשעתו כסוכן של חברה בשם "הסוד הקסום" בע"מ (להלן: "
החברה"), שמנהלה הוא אבנר הוטה, בנה של המשיבה. לגרסתו של המערער, השיקים נמסרו לאמסלם על חשבון סחורה שהזמין מהחברה, מבלי ששמה של המשיבה נכתב כנפרעת, וזאת לבקשתו של אותו אמסלם שאמר לו כי יוסיף את שם החברה בחותמת ע"ג השיקים. משלא נמסרה הסחורה כפי שהוסכם, ביטל המערער את השיקים.
ובקיצור, המערער טען לכשלון תמורה מלא.
המשיבה, באמצעות בנה אבנר הוטה, העלתה גירסה שונה לחלוטין. לטענתה, המערער רכש סחורה מחברה בשם "כליל יופי מודל" בע"מ (להלן: "
כליל יופי"). מאחר ש"כליל יופי" דרשה תשלום במזומן כנגד אספקת סחורה, נעשתה עיסקת נכיון שיקים בין המשיבה לבין המערער, במסגרתה מסר המערער למשיבה שלושה שיקים מעותדים - שני שיקים ע"ס 10,000 ש"ח כ"א, שהם השיקים נשוא הערעור, ושיק אחד ע"ס 3,721 ש"ח. בתמורה, משכה המשיבה שיק ע"ס 19,000 ש"ח לפקודת "כליל יופי".
בית משפט קמא ביכר את גירסת המשיבה, קיבל את התביעה וחייב את המערערים במלוא סכום השיקים. על כך נסב הערעור שבפנינו.
2. מסקנתו של בית המשפט קמא מבוססת על ממצאים עובדתיים, וכידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים, אלא במקרים חריגים שאינם חלים בענייננו.
למעלה מן הצורך נאמר, כי גירסתו של המערער לפיה השיקים ניתנו עבור סחורה שטרם סופקה, ללא כל מסמך בכתב, כמו טופס הזמנה או חשבונית, אינה סבירה כשלעצמה. מנגד, המשיבה תמכה גרסתה בהצגת השיק על סך 19,000 ש"ח לפקודת כליל יופי (אם כי לא נעלם מעינינו שהשיק אינו קושר ישירות את המערער לעסקת הנכיון).
עוד נזכיר מושכלת יסוד, כי על המערער, כמושך השיק, הנטל להוכיח כישלון תמורה מלא, והוא לא עמד בנטל זה.
משלא הוכח כשלון תמורה, מתייתר הצורך לדון במעמדה של המשיבה, אם כצד קרוב או כאוחזת כשורה למרות היותה נפרעת (למעמדו של נפרע כאוחז כשורה, ראה ע"א 1886/97
יהודה זאב נ' זלמה פנינה, פד"י נג(1), 132). משהגיע בית המשפט קמא למסקנה כי השיקים נמסרו במסגרת עסקת נכיון, הרי שהמערערים קיבלו תמורה כנגד השיקים.
3. המערערים השיגו גם על חיובה של המערערת שאינה חתומה על השיקים, לאור סעיף 22(א) לפקודת השטרות הקובע כי אין אדם חב אם לא חתם על השטר כמושך או מסב או קבל.
דעתנו כדעתו של בית המשפט קמא, שהחיל על המקרה שבפנינו את הלכת ע"א 1286/90
בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה ואח', פד"י מח(5) 799. המערערת לא נתנה תצהיר ולא העידה. המערער לא פירט מה מעמדה של המערערת כבעלת חשבון העסק. ואם לא די בכך, הרי שבתצהירו, שניתן בתמיכה לרשות להתגונן, פתח המערער ואמר כי התצהיר ניתן בשמו ובשם אשתו המערערת "
כאשר
כל עובדות ההתנגדות ידועות לי מידיעה אישית
ומהיותי מנהל את עסק המבקשים". רוצה לומר, כי גם המערערת היתה שותפה בעסק ומשכך, הרישום על פני השיקים יצר חזקה שלא נסתרה בדבר הרשאה שקיבל המערער מהמערערת למשוך את השיקים.
4. לפני סיום, נתייחס לטענתם של המערערים כי לא ניתן להם יומם בבית משפט קמא, באשר בית המשפט סירב לדחות את הדיון על מנת לאפשר לאמסלם להעיד ולחזק את גירסתם על פי תצהיר שמסר.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר והיה על המערערים לדאוג להתייצבותו של אמסלם ליום הדיון, ומשלא עשו כן אין להם להלין אלא על עצמם. על מנת להפיס דעתם של המערערים, נוסיף ונאמר כי ספק בעינינו אם היה בעדותו של אמסלם כדי להטות את הכף לזכותם, באשר גם אמסלם לא תמך גירסתו במסמך כלשהו. מה עוד, שבין אמסלם לבין הוטה שוררת מערכת יחסים עכורה, כפי שעלה מעדותו של הוטה בבימ"ש קמא.
5. יתכן כי לא כל הנסתרות נגלו לעינינו במערכת היחסים שבין המערערים לבין אבנר הוטה, אמסלם, החברה ו"כליל יופי". דומה כי התביעה דכאן היא אך חלק ממערכת התדיינויות שבין הצדדים, אך אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה אליה הגיע בימ"ש קמא באשר לשיקים נשוא הערעור.
6. סופו של דבר, שאנו דוחים את הערעור.
המערערים ישאו בשכ"ט המשיבה בסך 6,000 ש"ח בצרוף מע"מ שישולמו למשיבה ישירות (באמצעות בא-כוחה) מתוך הפקדון שהופקד על ידי המערערים.
יתרת הפקדון, אם אמנם תישאר כזו, תוחזר ע"י המזכירות לב"כ המערערים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ שני הצדדים בדואר רשום.