פסק-דין בתיק עאח 20/07

השופטת נילי ארד

1.     לפנינו ערעור על החלטתה של רשמת בית דין זה, השופטת לאה גליקסמן מיום 6.2.07 (בתיק בש"א 768/06), בה הורתה על דחיית בקשתה של המערערת לחייב את המשיב בערובה להבטחת הוצאותיה בערעור (להלן: החלטת הרשמת).

הרקע

2.     המשיב, עובד זר, אזרח מדינת סרילנקה, הועסק כמטפל סיעודי של המנוחה גב' בן אבו רחל, אימה של המערערת, מיום  18.1.00 עד ליום  23.12.02. המשיב הגיש תביעה כספית בגין שעות נוספות, שכר עבודה בימי מנוחה וחג, פדיון חופשה, דמי  הבראה, פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת ופיצויי הלנה (להלן: התביעה).

3.     בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציג ציבור מר מיכאל בר-און; עב 2294/03) דחה בפסק דינו מיום 29.8.06 את מרבית רכיבי  תביעתו של המשיב ופסק לזכותו פדיון חופשה ודמי הבראה. עוד קבע כי מהסכומים שנפסקו לזכותו יקוזז סך של 3790 ש"ח והשית על המערערת הוצאות בסך 1500 ש"ח.

4.     ביום 4.10.06 ערער המשיב על פסק דינו של בית הדין האזורי [עע 644/06] (להלן: ערעור המשיב).

5.     ביום 25.10.06 הגישה המערערת ערעור שכנגד ועתרה בבקשה לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בערעורו של המשיב .

6.     בהחלטתה מיום 26.11.06 קבעה הרשמת: "ככל שהמשיב ימסור הודעה לבית הדין לפיה הוא עודנו מתגורר באותה כתובת עליה הודיע לבית הדין האזורי ביום 11.8.04 או הודעה על כתובתו החדשה בתוך 10 ימים מהמועד בו תומצא לו החלטה זו, תידחה הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה". ו"ככל שהמשיב לא ימסור הודעה כזו בתוך 10 ימים, יחויב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בערעור בסך של 3000 ש"ח. הערובה תופקד בבית הדין  בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למשיב החלטה זו".

7.     בהתאם להחלטת הרשמת מיום 26.11.06, הודיע ב"כ המשיב כי כתובת מגוריו של המשיב הינה ברח' יפו 72 בירושלים.  על יסוד הודעה זו  הורתה הרשמת בהחלטתה מיום 19.12.06 על דחיית בקשת המערערת לחיוב המשיב בערובה והשיתה עליה הוצאות בסך 1500 ש"ח בתוספת מע"מ.

8.     לטענת המערערת, סמוך לקבלת ההודעה בדבר כתובתו של המשיב, חקירה שערכה העלתה כי המשיב אינו מתגורר בכתובת שמסר בא כוחו.

9.     ביום 18.1.07 הגישה המערערת בקשה לעיון נוסף בהחלטת הרשמת "נוכח ממצאי החקירה כאמור לפיה המשיב אינו מתגורר בכתובת שמסר לבית הדין הנכבד וכי הוא עזב את הארץ זה מכבר ושב למולדתו". הבקשה לעיון נוסף נסמכה על תצהירו של החוקר מר  משה כהן מורן לפיו המשיב אינו מתגורר עוד בכתובת שנמסרה לבית הדין. ב"כ המשיב התנגד לבקשה תוך שציין כי נסיבות העניין אינן מצדיקות עיון מחדש, שכן נכון למועד מסירת הכתובת היו הפרטים נכונים. עוד ציין ב"כ המשיב כי נוכח הבקשה לעיון מחדש לא עלה בידו ליצור קשר טלפוני עם המשיב בכדי לברר את מקום הימצאו.

10. ביום 6.2.07 ניתנה ההחלטה מושא הערעור שלפנינו לפיה "לאחר עיון בבקשה לעיון מחודש ובתגובה לה לא מצאתי  מקום לשנות  החלטתי מיום  19.12.06". (להלן: ההחלטה).

טענות הצדדים בערעור

11. המערערתחזרה על טענותיה בבקשה לעיון מחדש וציינה: החלטת הרשמת מיום 19.12.06 "נעשתה על יסוד מידע שגוי ומטעה שמסר לה המשיב"; "ב"כ המשיב אישר בתשובתו כי אין לו קשר עם המשיב";"מלכתחילה נמנע המשיב בניגוד להוראות התקנות מלציין את כתובתו ואת מספר זהותו"; "המשיב הינו אזרח זר המתגורר דרך קבע מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, במדינת סרילנקה אשר אינה צד לאמנת האג" וככל שידחה ערעורו של המשיב "לא יהיה למערערת ממי להיפרע בגין הוצאותיה המרובות"; בפני הרשמת הובא "השינוי המהותי בנסיבות" לפיו המשיב אינו מתגורר עוד בכתובת שנמסרה ובמועד מתן ההחלטה הובאה עובדה זו לידיעת הרשמת; בהתאם להחלטת הרשמת מיום  26.11.06 "משהוברר כי המשיב אינו מתגורר בכתובת שמסר היה וכן כי מלכתחילה המשיב לא ציין, בניגוד לתקנות את כתובתו ואת מספר זהותו בכתב הערעור" היה עליה להורות על חיובו בערובה ולבטל את ההוצאות שהושתו על המערערת; אף בטענות המשיב בסיכומיו אין פירוט בעניין מקום מגוריו העדכני; ההחלטה מושא הערעור אינה מנומקת, ולא הומצאה כדין; מלכתחילה על פי  תקנה 93(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין) התשנ"ב - 1991, היה על המשיב לציין בכתב הערעור את מספר זהותו ואת מקום מגוריו; סיכויי ערעורו של המשיב נמוכים משעיקר ערעורו מכוון כנגד ממצאים שבעובדה ואף שיקול זה תומך בחיוב המשיב בערובה.

12. המשיב תמך בהחלטת הרשמת מטעמיה והוסיף וטען, כי דין הערעור להידחות מטעמים אלה: עיקר טענות המערערת מכוונות כנגד ההחלטה מיום 26.11.06 שהינה החלטה חלוטה; "ביום מתן ההודעה לבית הדין הנכבד (7.11.06) התגורר המשיב בכתובת שנמסרה לבית הדין ולמעשה המשיב עזב כתובת זו לאחר  תחילת חודש  12/2006"; "המשיב נמצא כיום בישראל"; תצהיר החוקר שערך חקירה מטעם המערערת הינו בגדר "עדות שמיעה בלבד... נסמך על השערות גרידא, אשר אינן נכונות כלל ועיקר" ונעדר פרטים ממשיים; ו"לאור העובדה שהמשיב  אומר כי הוא כלל לא עזב את הארץ" אף מטעם זה נסתרות הטענות המופיעות בתצהירו של החוקר.

13. נקדים אחרית לראשית, ונאמר, כי לאחר עיון בכלל החומר שבתיק ובטיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבותנו בה, וכי על כן דין הערעור להדחות.  על האמור נוסיף את הערותינו להלן.

14. אין לקבל את טענת המערערת בדבר היותו של המשיב אזרח של מדינה זרה אשר אינה חברה באמנת האג כשיקול להתערבות בהחלטת הרשמת ולחיוב המשיב בערובה. על השיקולים אותם על בית הדין לשקול במקרה של בקשה לחייב עובד שאינו אזרח של מדינה החברה באמנת האג בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע עמדתי ב עניין אבו נסאר וציינתי כי במקרה שכזה "יברר בית הדין תחילה, אם הוא [העובד] נמנה על תושבי מדינה החתומה על אמנת האג. נמצא כי כך הוא, יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל.נ נמצא כי אין האמנה חלה, יהיה המעסיק חייב בהוכחת אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; ייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין" [עע 1424/02 פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU, ניתן ביום 6.7.03; וראו גם: עע 1064/00 קיניאנג'וי ואח' - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח  בע"מ, פד"ע לה, עמ' 625].אומנם עובדת היותו של בעל דין אזרח מדינה שאינה חתומה על אמנת האג "יש בה להקשות עד למאוד" על יכולתו של בעל הדין שמנגד לגבות, באמצעים סבירים, הוצאות ככל שיפסקו לזכותו, אולם "עובדה זו כשלעצמה לא תביא אותנו להטיל על המשיבה חיוב במתן ערובה" [עאח 76/05 הרב שלמה בניזרי  - Rudarska Rositsa Stefanova , ניתן ביום 2.11.05 (להלן: עניין בניזרי)].

15.      עוד ציינתי ב עניין מגה בוס כי "תכלית החיוב בערובה הינה מניעת תביעות סרק. השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בהליך ולו יינתן המשקל המכריע. השיקול המישני הוא יכולת גביית ההוצאות מבעל הדין כנגדו מכוונת הבקשה" [עאח 29/06 מגה בוס בע"מ - כרמלה נדב, ניתן ביום 17.11.06 (להלן: עניין מגה בוס)].

16. בנוסף, במסגרת טענותיה של המערערת בבקשה לחיוב בערובה והן בבקשה לעיון נוסף, לא הוכיחה כי הערעור נגדה מופרך על פניו. כפי שקבעה הרשמת קבעה בהחלטתה מיום 26.11.06: "לא מצאתי כי הערעור מופרך על פניו. אני סבורה כי טענות המשיב, במיוחד בעניין זכאותו לגמול שעות נוספות, ראויות להישמע בפני ערכאת הערעור. מכל מקום אין מדובר בערעור מופרך על פניו, במידה כזו המצדיקה חיוב המשיב בהפקדת ערובה רק בשל סיכויי הערעור". משמדובר ביישום זכויות בתחום המשפט המגן, אזי גם אילו  בחינה ראשונית הייתה מעלה כי ערעורו של המשיב  סב  על קביעות עובדתיות ומהימנות עדים, עדיין  לא בנקל יחוייב העובד הזר במתן ערובה [ עניין בניזרי]. כמו כן, המערערת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק של ממש כתוצאה מהגשת הערעור, או כי המשיב לא מילא אחר חיובים כלשהם שהושתו עליו.