1. הערעור הוא על החלטת רשמת בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת תמר נתנאל-שרון, כרשמת) מיום 2/11/2009, שניתנה בתיק ה"פ 16325-08-09, שם הורה בית המשפט כי האגרה המתחייבת בהליך היא על-פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (פרט 10 שבתוספת) (להלן:
תקנות האגרות
), המפרט הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף.
בהסתמך על האמור, אישר בית המשפט כי סכום האגרה ששולם בסך 1,029 ש"ח, הוא מלוא האגרה המתחייבת, ודחה טענת המערערים כי על המשיבים להוסיף ולשלם אגרה מתחייבת לפי סעד כספי בשווי של 46 מיליון ש"ח.
2. על פי כתב התביעה עתרו המשיבים 3-1 (להלן:
המשיבים
) למתן פסק דין הצהרתי לפיו נכרת חוזה מכר בינם לבין המערערים בנוגע למקרקעין היודעים כגוש 1021 חלקות 9-8, בפרדס חנה ובכלל זה המרכז המסחרי המצוי שם לרבות הבניין המצוי שם (להלן:
המקרקעין
) וכי אלה נמכרו למשיבים בתמורה ל- 56 מיליון ש"ח, ולכן זכאים הם להירשם כבעלי המקרקעין.
לחלופין, נתבקש סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי המערערים ניהלו משא ומתן עם המשיבים ביחס לאותם מקרקעין בחוסר תום לב, וכי על בית המשפט ליתן צו שיורה למערערים לשוב ולנהל עמם משא ומתן ולהביא לסיומו, בנוגע לאותם מקרקעין, והכול בתום לב.
3. המערערים טענו בפני כבוד השופטת נתנאל-שרון, כרשמת, כי על המשיבים לשלם אגרה בהליך לפי שווי של 46 מיליון ש"ח, וזאת מאחר שניתן לכמת את שוויו של החוזה.
לעומתם טענו המשיבים כי מדובר בסעד הצהרתי או לכל היותר לצו עשה, אשר אינו מחייב תשלום אגרה מעבר לזו ששולמה בפועל.
המדינה שנתבקשה להגיב בנושא האגרות, באותו הליך בפני כבוד השופטת נתנאל-שרון, לא הגישה תגובתה במועד.
4. בהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופטת נתנאל-שרון ביום 2/11/09, נקבע כי האגרה משולמת על פי הסעד לו עותרים בעלי הדין. במקרה של התובענה דנן, מדובר בסעד הצהרתי ולכן בדין גבה בית המשפט אגרה לפי תקנה 3 לתקנות האגרות.
5. בערעור, חוזרים המערערים וטוענים כי הסעד המבוקש במהותו אינו הצהרתי בלבד, אלא הוא סעד כספי במהותו, וכי אין ללמוד על מהות הסעד מכוח הגדרתו על ידי בעלי הדין, אלא יש לבחון אותו לגופו של עניין. בחינה כזו תגלה כי מדובר בתביעה לתשלום פיצויי קיום ואכיפה של חוזה מכר, אשר ניתן לכימות ולאומדן שוויו הכספי בסך של 56 מיליון ש"ח, מאחר שעל-פי הנטען הייתה הסכמה למכור להם המקרקעין כנגד התמורה האמורה.
המערערים טוענים כי הצו ההצהרתי המבוקש אינו אלא תחילתו של ההליך, ואילו סופו סעד כספי כתוצאה מסעד הצהרתי - תביעה לפיצוי כספי המוערך בין 50-40 מיליון ש"ח, לפחות, מה שמלמד שוב כי מדובר בתביעה כספית המחייבת תשלום אגרה בהתאם ואין להעניק סעד הצהרתי מקום בו נתבקש סעד ממשי. מה עוד שספק אם ניתן לברר את התביעה המורכבת במקרה דנן במסגרת של המרצת פתיחה.
לטענתם, יש לראות את ניסוח התביעה כניסיון לחסוך בתשלום אגרה ואין מקום לאשר הליך כזה בכלל, וכאשר יש בו כדי להכביד על בעלי הדין האחרים - כמו במקרה זה- בפרט.
6. במסגרת הדיון בפניי, הוסיפו המערערים והפנו בעיקר למורכבותה של התביעה. מדובר בתביעה המתייחסת למקרקעין שנמכרו לצדדים שלישים ובחלקם גם לצדדים רביעיים. רוכשים אשר אף קיבלו הלוואות מבנקים לצורך רכישת המקרקעין, ובגין אותן הלוואות נרשמה משכנתא בלשכת רישום המקרקעין. על בסיס נתונים אלה הוגשה התובענה כנגד 14 בעלי דין.
עוד הפנו המערערים לסעיפים 174 ו-174 לכתב התביעה המתוקן, שם עתרו המערערים, ולו לחלופין, למתן פיצוי כספי. בסעיפים אלה יש לעמדת המערערים כדי לבסס טענותיהם בדבר היות ההליך תביעה לסעד כספי.
המערערים טענו עוד, כי לאור עמדת המשיבים, טענתם היא כי הם שילמו כספים לצורך רכישת המקרקעין ולא קיבלו כל תמורה, כך שיש לראות את התביעה כתביעה להשבתם או לפיצוי.
ב"כ המשיבים הודה שאין הוא יכול להתחייב שלא תהיה תביעה כספית בעתיד, אך נכון למועד זה, אין תביעה כספית ומדובר כרגע בתביעה לקבל פסק דין הצהרתי על פי המבוקש בתובענה שמטרתו רישום זכויות במקרקעין על שם המערערים.
7. דין הערעור בהתייחס לערעור רשם בנושא גובה האגרה - להידחות, בכפוף לכך שסעיפים 174 ו- 175, ככול שאלה מתייחסים לסעד של פיצוי, יימחקו [סעיף 174 - יש למחוק כולו, סעיף 175 - בחלקו].
במהלך הדיון, נתן ב"כ המשיבים הסכמתו למחיקת הסעיפים הנ"ל.
8. ההליך על-פי ניסוח כתב התובענה הוגש בקשר לחוזה נטען למכירת מקרקעין על ידי המערערים למשיבים. המשיבים מזכירים את אופן ניהול המשא ומתן, תוך ציון כי המערערים ניהלו במקביל משא ומתן עם אחרים, ולכן מבקשים הם להעמיד להכרעה בעיקר שתי שאלות: אם המשא ומתן הבשיל לכדי חוזה מחייב, או שמא מצויים בעלי הדין בשלב המשא ומתן; ואם אי השלמת המו"מ אף הוא נוגע להתנהלות חסרת תום לב מצד המערערים. בנסיבות אלה, עותרים המערערים לצו הצהרתי, בדבר קיומו או תוקפו של חוזה מכר נטען של המקרקעין או צו שיורה על השלמת המו"מ.
שאלת תוקפו של חוזה מכר, לרבות מידת הבשלתו של מו"מ בין הצדדים לקראת כריתתו של חוזה מכר, כאשר מדובר בנכס שהוא "מקרקעין", לרבות אכיפתו של הסכם כזה, יש בו כדי להשפיע על רישום הזכויות במקרקעין, לרבות זכות השימוש בהם, ומחלוקת כזו יכול שתובא להכרעה שיפוטית, בדרך של המרצת פתיחה או בדרך של תביעה רגילה, כשהסעד הוא
סעד הצהרתי (ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 109 (1995); אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) 386-396 (2003); כן ראה ה"פ 2484-08-08
אחים תקוה - גידול ירקות בע"מ נ' פיירוויי השקעות (כבוד השופטת גרסטל, נשיאה).