פסק-דין בתיק ע"פ 8787/04

השופט י' עדיאל:

           לפנינו ערעור על שתי החלטות שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט י' זפט) בהן נקנסו המערערים, במסגרת הליך בזיון בית משפט בגין אי קיום צו מניעה זמני שהוצא נגדם בבש"א 12205/04, בסכום של 50,000 ש"ח כל אחד.

           צו המניעה הזמני שבגין אי קיומו הגישו המשיבות 3-1 (להלן - המשיבות) נגד המערערים והמשיב הפורמאלי בקשה לביזיון בית המשפט, הורה למערערים ולמשיב הפורמאלי להימנע משימוש בסימן המסחר VIAGRA וכן הורה להם לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד מכל ייצור, ייבוא, החזקה, הצעה למכירה, קידום מכירה, שיווק ופרסום בכל מדיה שהיא - לרבות באמצעות רשת אינטרנט - של מוצר המשווק בשם SHEAGRA"".   

           בית המשפט המחוזי קבע שהמערערים לא קיימו את צו המניעה. זאת, הן בכך שהסימן שנאסר לשימוש ממשיך להופיע באתר האינטרנט באמצעותו משווק המוצר (להלן - אתר האינטרנט או האתר), והן בכך שמשתמש באינטרנט המקיש את הסימן האסור, SHEAGRA, נכנס לאתר. בית המשפט קמא דחה את טענת המערערים, כי אין להם כל שליטה על תכניו של האתר וכי הבעלות והשליטה הבלעדיות על האתר היא בידי המשיב הפורמאלי. בית המשפט המחוזי למד על אחריותם של המערערים לפרסום באתר, מתוך עצם הסכמתם למתן צו המניעה כנגדם, כמו גם מכך שהמערערת 1 מופיעה באתר כמשווקת המוצר, שמו של המערער 2 מופיע אף הוא באתר והמערער 3 משמש כמנהל המערערת 1. בית המשפט המחוזי זקף לחובתם של המערערים גם את העובדה כי אלו לא הציגו גרסה המנקה אותם מאחריות להפרה.

           בהחלטה מיום 18.7.04 ניתנה למערערים אורכה לקיום הצו, ונקבע שהקנס ישולם רק אם הצו לא יקוים לאלתר. לאחר שהצו לא קוים גם לאחר יום 18.7.04, החליט בית המשפט המחוזי, ביום 23.7.04, כי משההפרה נמשכה והמערערים לא קיימו את הצו, עליהם לשלם את הקנס שנקבע בהחלטה הקודמת.

           לאחר ששמענו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, בנתון לאמור בהמשך, שיש לבטל את ההחלטה ולהחזיר את הדיון בבקשה לבית המשפט קמא. הטעם לדבר הוא שהשאלה העובדתית, אם המערערים נושאים באחריות להפעלת האתר, ומכאן גם באחריות להפרת הצו, לא התבררה בבית המשפט המחוזי עד תומה. הממצא שהמערערים הפרו את צו המניעה, בוסס, כעולה מההחלטה, על הסכמתם של המערערים למתן הצו. למסקנה זו אין בידנו להצטרף. אנו סבורים, שההסכמה למתן צו המניעה אינה מעידה, כשלעצמה, על כך שמערערים גם הפרו את הצו. גם העובדה שבאתר נאמר שהמוצר משוווק על ידי המערערת 1 ושמו של המערער 3 מופיע אף הוא באתר, אינה יכולה להוכיח את ההפרה. זאת, במיוחד לאור טענתם של המערערים, כי האתר נמצא בבעלותו ובשליטתו של המשיב הפורמאלי ובידם אין כל שליטה על התכנים המתפרסמים באתר.

           מאידך, גרסתם של המערערים, כי השליטה באתר הייתה כולה בידי המשיב הפורמאלי, הגם שיש לה עקבות בדיון בפני בית המשפט המחוזי, הוצגה בצורה ברורה לראשונה רק בפני בית משפט זה. כך עולה, בראש ובראשונה, מדבריו של בא כוח המערערים כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 23.7.04, אשר הודה בהפרה הנמשכת של צו המניעה, תוך שהוא מייחס את ההפרה הן למערערים והן למשיב הפורמאלי, בלי שעשה ביניהם הבחנה. אמנם, המשיב הפורמאלי ציין בתצהירו (סעיף 4) כי האתר הוא בבעלותו הבלעדית ולמערערים אין כל קשר אליו. אולם, לנוכח דבריו של בא כוח המערערים בסיכומיו, לא ייפלא שבית המשפט קמא לא נתן לדברים אלו של המשיב הפורמאלי בתצהירו את מלוא המשקל. מה גם שהמערערים עצמם לא הגישו תצהירים המאמתים את גרסתם. בא כוח המערערים ער לכך שגרסתם של מרשיו לא הוצגה בפני בית המשפט המחוזי באופן ראוי. הוא זוקף את הדבר ל"זכות" הייצוג המשותף אותה עת של המערערים והמשיב הפורמאלי על ידי אותו עורך דין. ברור, שבכך אין להצדיק את המחדלים שנפלו בייצוג המערערים בפני הערכאה קמא.

           לאור האמור, אנו מבטלים את ההחלטות נשוא הערעור ומחזירים את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שידון בבקשה מחדש. הביטול ייכנס לתוקף ביום 20.2.2005, אך זאת בתנאי שהמערערים ישלמו למשיבות עד למועד זה הוצאותיהן ושכר טרחת עורך דינן בערעור בסכום של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא שולם הסכום המלא עד מועד זה, הערעור יידחה.   

         ניתן היום, כ"ד בשבט תשס"ה (3.2.2005).

ש ו פ ט                                       ש ו פ ט                                   ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.