1. ההליך שלפניי החל כבקשה לעיכוב ביצוע החלטה על שחרור תפוסים מיום 12.7.2012, אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ד' צרפתי) בת"פ 45799-04-12 (להלן: ההחלטה), וזאת עד להכרעה בערעור על ההחלטה.
ביום 26.7.2012 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה, עד להכרעה בבקשה, וביום 22.08.2012 התקיים דיון בבקשה.
בעקבות הטענות שעלו בדיון שנערך בפניי, ובהעדר התנגדות הצדדים, החלטתי לדון בבקשת עיכוב הביצוע כבערעור גופו.
כתב האישום
2. נגד המשיב 1, אחיו (להלן: הנאשם 1) ונאשם נוסף, הוגש כתב אישום בגין עבירות של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק הלבנת הון. כמו כן, ייחס כתב האישום למשיב 1 ביצוע מספר "עבירות מקור", כהגדרתן בסעיף 2(א) לחוק הלבנת ההון, הכוללות קשירת קשר לביצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז -1977(להלן:החוק); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; השתתפות בעריכת הגרלות והימורים, לפי סעיף 227 לחוק; וסיוע לאיסור החזקה וניהול, לפי סעיפים 228 ו-31 לחוקץ
3. עניינו של כתב האישום הינו, קשירת קשר בין הנאשם 1 והנאשם הנוסף, לפיו הנאשם 1 יחזיק וינהל מקום לעריכת משחקים אסורים, החל משנת 2009, וזאת במבנה המצוי בבעלות הנאשם הנוסף (להלן: הבינגו).
4. המשיב 1, כך נטען בכתב האישום, סייע לנאשם 1 בפרסום פעילות הבינגו ובהסוואת מקור כספי המהמרים בו. כך, העביר הנאשם 1 למשיב 1 סכום כולל של כ-540,000 ש"ח בהמחאות אותן קיבל מהמהמרים השונים, והמשיב 1 הפקידן בחשבון הבנק שלו. עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם 1 העביר למשיב 1 סכומי כסף רבים במזומן העולים על סך כולל של כ-200,000 ש"ח, שחלקם הופקדו בחשבון הבנק של המשיב 1, ובחלקם השתמש המשיב 1 על מנת לשלם חשבונות שונים של הבינגו.
5. ביום 1.1.2012, עם הפיכת החקירה בתיק לגלויה, נתפס בחשבון הבנק של המשיב 1 סכום של 572,205.97 ש"ח, אשר נשמר בפקדונות וחסכונות שונים. בנוסף, נתפסו סכומי כסף שונים בחזקת הנאשם 1, וביניהם, המחאה פתוחה, ע"ס 31,500 ש"ח (להלן: ההמחאה).
החלטת בית משפט השלום בבקשת המשיב 1 להשבת תפוס
6. בחודש פברואר 2012, טרם הגשת כתב האישום, הגיש המשיב 1 לבית המשפט השלום בנצרת בקשה להשבת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] ,התשכ"ט- 1969, וביום 2.4.2012 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוחזר למשיב 1 סכום של 40,000 ש"ח, כאשר יתרת הכסף תוחזק אצל המערערת עד למועד הגשת כתב האישום והגשת בקשה לתפיסתו עד תום ההליכים. לאחר מכן, אם ייקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב 1 "הן לעצם ביצוע העבירה והן להיקף הנטען" תישאר יתרת הכסף תפוסה עד לתום ההליכים, ולא יישמעו בקשות נוספות בעניין זה.
החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת המערערת למתן צו לסעדים זמניים ברכוש
7. עם הגשת כתב האישום, הגישה המערערת לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה למתן צו לסעדים זמניים ברכוש (להלן: הבקשה), לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, וסעיף 36ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה).
במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות על רישום עיקולים לטובת המערערת על פיקדונות ותוכניות החסכון שבחשבון הבנק של המשיב 1, וליתן צו מניעה האוסר על ביצוע כל פעולה בהן. כן התבקש בית המשפט לאשר למשטרת ישראל להפקיד לחשבונה את ההמחאה.
8. ביום 12.07.2012 קבע בית המשפט, כי המערערת הציגה ראיות לכאורה לכך שהמשיב 1 ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וכן הציגה נתונים ראשוניים בדבר היקפי כספים גדולים שהופקו מעסק הבינגו. עוד צויין בהחלטה, כי מעורבותו, לכאורה, של המשיב 1 בעבירות, הוכחה באמצעות הודעתו במשטרה המאשרת כי הפקיד כספים והמחאות של אחיו, הנאשם 1, בחשבונו. יתר על כן, בתצהירו של המשיב 1 , אשר הוגש לבית המשפט, לא הובאו נתונים המפריכים את עמדת המערערת, כי פעילות כספית מרכזית בחשבונו - מקורה בכספים שהעביר לו הנאשם 1, ועל כן הם ברי תפיסה להבטחת חילוטם העתידי.
באשר לטענת המשיב 1 כי חלק מהכספים בחשבונו קשורים להוריו, להם משמש המשיב כאפוטרופוס, קבע בית המשפט כי זו לא הוכחה. עוד הובהר, כי סכום הכסף המשמעותי (283,000 ש"ח) שהעבירה אמו של המשיב 1 לחשבונו, הוצא ממנו באמצעות המחאה בנקאית, מבלי שניתן לדעת לאיזו מטרה שימש, וממילא ,כיום, הוא אינו מהווה חלק מיתרת הכספים בחשבון.
בית המשפט אף קיבל את טענת המערערת, כי ההסכמות שגובשו בין הצדדים בדבר שחרור סכום של 40,000 ש"ח לטובת המשיב 1, מעידות על היקף הסכומים הדורשים לו לקיום צרכיו.
טענת המשיבה 2, כי ההמחאה שנתפסה אצל הנאשם 1 שייכת לה ורק ניתנה לו למשמורת, נדחתה בהחלטת בית המשפט. לעניין זה נקבע, כי המשיבה 2 לא הציגה תצהיר התומך בטענתה, וממילא משנתפסה ההמחאה ,המהווה כסף סחיר, אצל הנאשם 1, חזקה כי היא מצויה בבעלותו. יחד עם זאת "ועל מנת למנוע סיבוכים" החליט בית המשפט לשחרר את ההמחאה למשיבה, ולכלול את סכום ההמחאה במסגרת הכספים שישארו תפוסים בחשבונו.
מנגד, נתן בית המשפט את דעתו לכך, כי ראיות המשיבה מעורפלות במידת מה, ואינן משמעותיות לצורך קביעת היקף הכספים מושא העבירות, וכי הסכום שנתפס בחשבונו של המשיב 1 הינו סכום כסף נזיל המצוי בחשבון העובר ושב, באופן התומך בבקשתו לשחרר את חלקו לרשותו.
9. לבסוף, ולאחר אומדן משוער בלבד, קבע בית המשפט כי המערערת רשאית להמשיך ולהחזיק בסכום של 250,000 ש"ח מתוך חשבונו של המשיב 1, ועד לסיום ההליכים הפליליים בעניינו. יתרת הכספים שבחשבון , כך נקבע, ישוחררו לטובת המשיב 1, וההמחאה שנתפסה לראשונה בביתו של הנאשם 1, תשוחרר לטובת המשיבה 2.