השופט ס' ג'ובראן:
1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת ב' בר-זיו) בת"פ 17415-11-10 מיום 27.6.2012.
רקע והליכים
2. המערער הורשע ביום 31.1.2012, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק והחזקתו שלא כדין (סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); איומים (סעיף 192 לחוק העונשין); יריות באזור מגורים (סעיף 340א לחוק העונשין).
3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער הגיע יחד עם שני אחרים בשעות הערב למתחם מגורים בחיפה, כשהם מצוידים בשלושה אקדחים שהוחזקו שלא כדין. במקום שהה אותה העת המתלונן. עקב סכסוך בין המערער למתלונן, ירו המערער והשניים האחרים מספר קליעים בכוונה להפחיד או להקניט אותו. אחד מהקליעים פגע במכשיר טלפון נייד אותו נשא המתלונן. המערער היה קטין בעת ביצוע העבירות.
4. טרם מתן גזר הדין, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר של שירות המבחן לנוער בעניינו של המערער.בתסקיר המבחן מצוינות נסיבות חייו הקשות של המערער. בנוסף, נכתב כי המערער מודה בעבירות בהן הורשע, וכי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלונן. עוד נכתב בתסקיר כי המערער נשא נשק נוכח סכסוך דמים בין משפחתו למשפחה אחרת, סכסוך אשר גבה קורבנות מצד משפחתו. עם זאת, המערער הודיע לקצינת המבחן כי נערכה סולחה בין המשפחות, וכיום כבר אינו מסתובב עם נשק. עוד מצוין בתסקיר כי לחובת המערער הרשעה קודמת בעבירה של נשיאת נשק, בגינה נגזר עליו מאסר על תנאי וצו מבחן ל-18 חודשים.
5. בנוסף, נכתב בתסקיר כי המערער מעוניין לבצע שינוי בדפוסי חייו, וכיום הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי שכולל עבודה מסודרת. עוד עולה כי במהלך הפגישות שנערכו בינו לבין קצינת המבחן "הוא הביע נזקקות לטיפול על מנת לקבל כלים להתמודדות עם המצבים אליהם חשוף במסגרת החיים היומיומיים שלו, ועל כן הינו מועמד לקבוצה טיפולית לתיעול כעסים והתמודדות עם מצבי לחץ המתקיימת בשירות המבחן למבוגרים". כמו כן, פורטו גורמי הסיכון והסיכוי שעולים בעניינו, ביניהם: שאיפות ומוטיבציה לשינוי; יכולת להפיק תועלת מטיפול; יכולת קוגנטיבית תקינה; הודאתו בעבירות, וכמו כן "תפיסת הנשק כחלק 'נורמטיבי' במארג חייו ובסביבת חייו, המשך התחברות לסביבתו הטבעית ומשפחתו המורחבת אשר יש בה גורם מסכן לביצוע עבירות נוספות".
6. נוכח כל אלה, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על מסגרת טיפולית בעניינו של המערער, וזאת משום שהעבירות בוצעו לפני למעלה משלוש שנים, והעובדה שהמערער נמצא כבר בהליך טיפולי.
7. בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער ביום 27.6.2012. בגזר דינו, שקל בית המשפט לחומרה את העבירות בהן הורשע המערער והנסיבות המחמירות. במסגרת זאת, ציין כי איננו מקבל את טענת המערער כי נסיבות ביצוע העבירות קלות נוכח העובדה שהמתלונן לא נפגע. מנגד, שקל בית המשפט לקולה את גילו של המערער; נסיבותיו האישיות הקשות; השינוי שהתחולל בו מאז ביצוע העבירות ועד היום; הודאתו, והעובדה כי לקח אחריות והביע חרטה על מעשיו; העובדה שרק הוא הועמד לדין בגין הפרשה; וכמו כן את הסכם הסולחה בין משפחת המערער למשפחתו של המתלונן.
8. על בסיס כל אלה, גזר בית המשפט על המערער 14 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי.
טענות הצדדים
9. מכאן הערעור שלפנינו. במסגרתו טוען המערער כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי סוטה בצורה משמעותית ממתחם הענישה הראוי, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. לדידו, בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק לנסיבות לקולה הנזקפות לזכותו. ביניהם: העובדה כי היה קטין בעת שביצע את העבירות; חלוף הזמן מביצוע העבירות ועד מתן גזר הדין; שינוי נסיבות דרמטי ממועד ביצוע העבירות והליך השיקום המוצלח אותו הוא עובר; הסכם הסולחה שנחתם בין המשפחות; הודאתו על אף קשיים ראייתיים בהוכחת העבירות; העובדה שמתוך השלושה שביצעו את הירי לעברו של המתלונן, הוגש כתב אישום רק נגדו; העובדה שלא הוכח שהקליעים אשר גרמו לנזק נורו על ידו; העובדה כי הביע חרטה; הודאתו והזמן השיפוטי שנחסך על ידי כך.
10. כמו כן, טוען המערער כי נפל פגם חמור בתסקיר שירות המבחן לנוער. במסגרת התסקיר, נכתב כי "ידוע לנו כי ל-א. תיקים פתוחים נוספים בגין עבירות נשק", וכפועל יוצא עולה בעניינו סיכון בשל "ריבוי עבירות של נשיאת נשק". לטענת המערער, מדובר בנתון שגוי, אשר השפיע על המלצת שירות המבחן לנוער שלא ליתן המלצה טיפולית בעניינו.
11. עוד לעניין התסקיר, טוען המערער כי תסקיר המבחן נערך על-ידי קצינת נוער, על אף שבזמן עריכתו היה כבר בגיר. לטענתו, "ידוע כי המלצותיה הטיפוליות של קצינת המבחן לנוער במצב דברים זה מוגבלות ביותר, אם בכלל, וזאת בייחוד כאשר המערער כבר נמצא במסגרת טיפולית".
12. עוד טען המערער כי היה צריך ליתן משקל רב יותר לאינטרס השיקומי. זאת, נוכח גילו, הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה, ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), והמסגרת הטיפולית אשר עבר ונקטעה בעקבות גזר הדין.
13. במענה, מדגישה המשיבה את חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ואת העובדה כי הוא ירה לעבר אדם בתוך מתחם מגורים.
תסקירי שרות מבחן
14. טרם הדיון, הוגשו בפנינו 3 תסקירי מבחן בעניינו של המערער:
בתסקיר מיום 4.11.2012, שהוגש על ידי שירות המבחן לנוער, נכתב כי המערער ניתק קשר עם חבריו מתקופת ביצוע העבירות, וכי התארס בחודש אפריל 2012. עוד נכתב בתסקיר כי ביום 26.6.2012 שולב המערער בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן למבוגרים, והגיע לכל המפגשים מלבד אחד. מנחי הקבוצה הטיפולית דיווחו כי "ניכרת נכונותו ויכולתו לבחון את התנהגותו העבריינית... יחד עם זאת מדובר בשלבים התחלתיים בקבוצה והשתתפותו תואמת את השלב בו נמצא". עוד מצוין בתסקיר, כגורם לסיכון: "עבירות נוספות של נשיאת נשק שבוצעו לאחר העבירה עליה נדון היום". לסיכום, נכתב כי מתבקשת דחייה בשלושה חודשים, אחריה יוגש תסקיר מבחן משלים על ידי שירות המבחן למבוגרים, אשר מהווה את הגורם הטיפולי הרלוונטי, במסגרתו תינתן המלצה.